מרסל וונדרס, מרטן באאס, הלה יונגריוס, טורד בונטג'י וסטודיו ג'וב, הם רק חלק משמות ההולנדים האחראים לכמה מן הפריטים המדוברים ביותר בזירת העיצוב הבינלאומית בעשור האחרון.
כולם מעצבים הולנדים צעירים יחסית, רובם בוגרי "האקדמיה לעיצוב איינדהובן", המככבים בתערוכות בינלאומיות ומעצבים לחברות המובילות בעולם. "זוהי ללא ספק האקדמיה הטובה ביותר בעולם לעיצוב", כפי שהגדיר אותה מוריי מוס, הבעלים של גלריית "מוס" במנהטן. למעלה מ-700 תלמידים לומדים שם (ביניהם לא מעט מהם ישראלים) ו-150 בוגרים מסיימים את לימודיהם בה מדי שנה. דוברי האקדמיה טוענים שתשעים אחוז מהבוגרים מצליחים למצוא עבודה בתחום העיצוב.
באוקטובר האחרון חגגה האקדמיה את יום הולדתה ה-60 בשבוע עיצוב רב התרחשויות ומשתתפים, והציגה בפני הקהל הרחב את הבוגרים הטריים שמאיימים להפוך להיות הסטארים הבאים של עולם העיצוב. די להביט בתמונות שלפניכם, כדי להבין מדוע נושא עולם העיצוב את עיניו דווקא אליהם.
רגישות לעיצוב אפיינה מאז ומעולם את התרבות ההולנדית, עוד הרבה לפני שלמושג עיצוב היתה בכלל זכות קיום. כתב העת דה סטיל, שראה אור בהולנד כבר ב-1917, ייצג תנועה שמטרותיה היו פיתוח מודעות ופתיחות לאסתטיקה חדשה, ויצירת סגנון כולל הממזג בין אמנות, עיצוב וארכיטקטורה.
"העיצוב בהולנד הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות", אומרת אייסה קרופורד, העורכת לשעבר של המגזין אל דקוריישן וכיום ראש המחלקה לעיצוב באקדמיה לעיצוב איינדהובן. "הולנד היא מדינה דמוקרטית שבה לעסוק בעיצוב זו זכות", מוסיפה קרופורד, ושוכחת לציין שכדי לתרגם את הזכות הזו למעשים, מסייעת הממשלה ההולנדית למעצביה לפתוח עסקים משלהם, באמצעות הקלות והלוואות, ויוצרת קשרים חיוניים בינם לבין התעשייה.
במשך שנים הוגדר העיצוב ההולנדי כעיצוב אינטליגנטי המשלב הומור סרקסטי. אחראים לכך לא מעט חברי קבוצת דרוך דיזיין - האבות הרוחניים של דור המעצבים החדש. סקירה קצרה של המעצבים ההולנדים המובילים תעשה סדר בדברים.
דרוך דיזיין
קבוצת "דרוך דיזיין" (פירוש המילה "דרוך" בהולנדית הוא יבש) נוסדה בשנת 1993 על ידי המעצב ג'י באקר והיסטוריונית העיצוב רני רמארקס. הקבוצה, שמעידה על עצמה כמי שמציגה יותר "מנטאליות דרוכית" או תפיסת עולם מאשר עיצוב, חוללה מהומה כבר בתחילת דרכה כשהציגה לראשונה את שידת המגירות שעיצב טג'ו רמי ב-1991, המורכבת מעשרים מגירות שנערמו זו על זו ונקשרו בחבל.
"זו היתה מחאה", אמרו אנשי הקבוצה כנגד תרבות הצריכה הגואה, "וגם תהייה לגבי מקומו של המעצב בתוך כל זה". לאורך השנים המשיכו חברי הקבוצה להציג אובייקטים היפיים למראה, הנראים יותר כאילו נלקחו ממדור "עשה זאת בעצמך" מאשר מוצר מוגמר.
הביקורת שיצאה נגדם טענה כי הם מתמחים יותר בפרוטוטייפים מאשר במוצרים בני קיימא, ושלא די בהומור כדי ליצור עיצוב בעל ערך. "האם זה עיצוב, אמנות או סתם בדיחה הולנדית?", שאלה כותרת הביקורת של רוברטה סמית, שפורסמה בדצמבר 2006 ב ניו יורק טיימס, על תערוכת "Simply Droog" של הקבוצה שהוצגה אז בניו יורק.
,Plakbanterie עבודה של יוהן ברונינקס. צילום: וינסנט ואן גורפיורגן ביי
מעצב המוכר בעיקר הודות לספסל העץ שיצר ב-1999 עבור קבוצת הדרוך דיזיין, אשר אינו אלא גזע עץ כרות שבו נעוצות שלוש משענות גב עשויות ברונזה, המזכירות את הבדיחות הוויזואליות של הדרוך דיזיין.
מרבית האובייקטים של ביי החלו את חייהם בדרך מסוימת וסיימו כמו משהו אחר, כמו גזע העץ שהחל כעץ וסיים כספסל. כיום הוא משתתף בתערוכות רבות בעולם וממשיך לעצב לדרוך דיזיין, כמו גם לחברת העיצוב Moooi.
,The Plasticity of Clean and Dirty עבודה של קנדרה וואן. צילום: וינסנט ואן גורפ
מעצב המוכר בעיקר הודות לספסל העץ שיצר ב-1999 עבור קבוצת הדרוך דיזיין, אשר אינו אלא גזע עץ כרות שבו נעוצות שלוש משענות גב עשויות ברונזה, המזכירות את הבדיחות הוויזואליות של הדרוך דיזיין.
מרבית האובייקטים של ביי החלו את חייהם בדרך מסוימת וסיימו כמו משהו אחר, כמו גזע העץ שהחל כעץ וסיים כספסל. כיום הוא משתתף בתערוכות רבות בעולם וממשיך לעצב לדרוך דיזיין, כמו גם לחברת העיצוב Moooi.
,The Plasticity of Clean and Dirty עבודה של קנדרה וואן. צילום: וינסנט ואן גורפהלה יונגריוס
בוגרת מחזור 1993 של האקדמיה לעיצוב איינדהובן, אשר עבדה גם היא עם קבוצת דרוך דיזיין בראשית דרכה. בשנת 2000 הקימה יונגריוס את מעבדת יונגריוס, בה היא מעצבת כלי קרמיקה, פריטי טקסטיל ורהיטים.
כיום היא נחשבת לאחת המעצבות היותר מוכשרות ופורצות הדרך בעולם, והיא מעצבת הן לאיקאה והן לחברות הפורצלן הנודעות ביותר, ביניהן ה-"Royal Tichelaar Makkum".
כורסא של מרסל וונדרס. צילום: יחסי ציבור
בוגרת מחזור 1993 של האקדמיה לעיצוב איינדהובן, אשר עבדה גם היא עם קבוצת דרוך דיזיין בראשית דרכה. בשנת 2000 הקימה יונגריוס את מעבדת יונגריוס, בה היא מעצבת כלי קרמיקה, פריטי טקסטיל ורהיטים.
כיום היא נחשבת לאחת המעצבות היותר מוכשרות ופורצות הדרך בעולם, והיא מעצבת הן לאיקאה והן לחברות הפורצלן הנודעות ביותר, ביניהן ה-"Royal Tichelaar Makkum".
כורסא של מרסל וונדרס. צילום: יחסי ציבורמרסל וונדרס
מעצב כוכב שהיה מראשוני החברים בקבוצת דרוך דיזיין, ופרץ לתודעה לראשונה עם כיסא המקרמה שעיצב לקבוצה, אשר הוצג בשנת 1996 זו היתה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בטכניקת מקרמה ברהיט מסוג זה, והתוצאה היתה כיסא שנראה קל ואוורירי, אך עם זאת היה יציב ונוח.
כיום, וונדרס מעצב לחברות הנודעות ביותר בעולם: בופי, קפליני, קאסינה, מאגיס ו-Moooi (שהוא גם הארט-דיירקטור שלה). הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ג'ורג' נלסון, וב-2002 הוא נבחר כמעצב השנה של המגזינים "אל דקוריישן" ו-"Wired". העיצובים של וונדרס מוצגים במוזיאון המומה בניו יורק ובמוזיאון ויטרה בברלין.
,Safety dangerous kitchen עבודה של ג'ונתן בן טובים צילום: ג'וס ואן ריאלה
מעצב כוכב שהיה מראשוני החברים בקבוצת דרוך דיזיין, ופרץ לתודעה לראשונה עם כיסא המקרמה שעיצב לקבוצה, אשר הוצג בשנת 1996 זו היתה הפעם הראשונה בה נעשה שימוש בטכניקת מקרמה ברהיט מסוג זה, והתוצאה היתה כיסא שנראה קל ואוורירי, אך עם זאת היה יציב ונוח.
כיום, וונדרס מעצב לחברות הנודעות ביותר בעולם: בופי, קפליני, קאסינה, מאגיס ו-Moooi (שהוא גם הארט-דיירקטור שלה). הוא זכה בפרסים רבים, ביניהם פרס ג'ורג' נלסון, וב-2002 הוא נבחר כמעצב השנה של המגזינים "אל דקוריישן" ו-"Wired". העיצובים של וונדרס מוצגים במוזיאון המומה בניו יורק ובמוזיאון ויטרה בברלין.
,Safety dangerous kitchen עבודה של ג'ונתן בן טובים צילום: ג'וס ואן ריאלהטורד בונטז'י
בוגר מחזור1991 של האקדמיה לעיצוב איינדהובן, אשר היה לכוכב של תערוכת העיצוב במילאנו בשנת 2004. שם הוא הציג סדרה של נברשות פרחים, בשם גארלנד, העשויות מתכת ונכרכות סביב הנורה. בין השנים 2004-2003 זכה בונטז'י בתואר "מעצב השנה" בכל המגזינים המובילים באירופה, ביניהם אל דקורשיין, וולפפר ואייקון. כיום הוא מעצב לחברות סוורובסקי, מורוסו, ונאני מארקינה.
Extraordinary עבודה של ויויאן ווירטס. צילום: וינסנט ואן גורפ
בוגר מחזור1991 של האקדמיה לעיצוב איינדהובן, אשר היה לכוכב של תערוכת העיצוב במילאנו בשנת 2004. שם הוא הציג סדרה של נברשות פרחים, בשם גארלנד, העשויות מתכת ונכרכות סביב הנורה. בין השנים 2004-2003 זכה בונטז'י בתואר "מעצב השנה" בכל המגזינים המובילים באירופה, ביניהם אל דקורשיין, וולפפר ואייקון. כיום הוא מעצב לחברות סוורובסקי, מורוסו, ונאני מארקינה.
Extraordinary עבודה של ויויאן ווירטס. צילום: וינסנט ואן גורפמארטן באאס
בוגר מחזור 2002 של האקדמיה לעיצוב איינדהובן, אשר פרץ לתודעה עם פרויקט הגמר שלו באקדמיה. במסגרת הפרויקט לקח באאס אייקונים מוכרים מתולדות העיצוב, כמו כיסא המקינטוש, לדוגמה, ושרף אותם עד לשלב שבו עדיין ניתן היה להציבם בסלון.
האובייקטים השרופים שלו נמצאים היום באוספים הפרטיים של בכירים מעולם העיצוב, ביניהם לי אדלקורט ופיליפ סטארק, והמוטו שלו הוא: חוסר שלמות היא עוד דרך להביט על יופי.
"סטודיו ג'וב"
בני הזוג נייקה טינגל וג'וב סמיתס, המרכיבים את השם סטודיו ג'וב הם בוגרי האקדמיה. השניים הוזמנו על ידי ביזאצה, אחת מחברות הפסיפסים הגדולות בעולם, להציג מיצב סוריאליסטי בתערוכת העיצוב במילאנו באפריל 2007.
בתערוכה הציגו סטודיו ג'וב עבודה בהשראת מסיבת התה מעליסה בארץ הפלאות - כלי תה שחרגו לחלוטין מפרופורציה. הצמד מעדיף ליצור עיצובים בסדרות מוגבלות ולשלב בין אמנות לעיצוב.
בוגר מחזור 2002 של האקדמיה לעיצוב איינדהובן, אשר פרץ לתודעה עם פרויקט הגמר שלו באקדמיה. במסגרת הפרויקט לקח באאס אייקונים מוכרים מתולדות העיצוב, כמו כיסא המקינטוש, לדוגמה, ושרף אותם עד לשלב שבו עדיין ניתן היה להציבם בסלון.
האובייקטים השרופים שלו נמצאים היום באוספים הפרטיים של בכירים מעולם העיצוב, ביניהם לי אדלקורט ופיליפ סטארק, והמוטו שלו הוא: חוסר שלמות היא עוד דרך להביט על יופי.
"סטודיו ג'וב"
בני הזוג נייקה טינגל וג'וב סמיתס, המרכיבים את השם סטודיו ג'וב הם בוגרי האקדמיה. השניים הוזמנו על ידי ביזאצה, אחת מחברות הפסיפסים הגדולות בעולם, להציג מיצב סוריאליסטי בתערוכת העיצוב במילאנו באפריל 2007.
בתערוכה הציגו סטודיו ג'וב עבודה בהשראת מסיבת התה מעליסה בארץ הפלאות - כלי תה שחרגו לחלוטין מפרופורציה. הצמד מעדיף ליצור עיצובים בסדרות מוגבלות ולשלב בין אמנות לעיצוב.
