הפרחים של יפתח

שירי הררי ifeel
הפרחים של יפתח


חלפו הזמנים שבהם הייתה הקטיפה נחלתם של מלכים ורוזנים. הקטיפה מצליחה לשמור על דומיננטיות בכל טרנד אופנתי חדש. ובחורף - עוד יותר מתמיד



לא מעט כתרים נקשרו לראשה של הקטיפה. אמרו שהיא יוקרתית ומפנקת. אמרו שהיא ראוותנית ומגונדרת. כך או אחרת, כמעט אין עוררין על העובדה שרובנו מייחסים לקטיפה קורטוב לא מבוטל של זוהר ועושר. לא בכדי היא קישטה לאורך השנים בתי מלוכה ואצולה ואף העניקה מזוהרה גם לתשמישי קדושה, בהם הפרוכת. יש בקטיפה משהו שמבדיל אותה מבדים אחרים ומעניק לה לצד צבעוניות עזה, גם טקסטורה משתנה, ויש יאמרו אפילו הבעה.

"הקטיפה הוא בד עם חמלה", כך מגדיר אותה משה קסטיאל, מבית העיצוב קסטיאל. "אתה מרגיש נעים כשאתה נוגע בבד. חוץ מזה, הוא מרתק כאלמנט עיצובי, כיוון שיש לו אפקט של הבעות מרקמיות והצבע שלו תלוי בכיוון בו אתה מעמיד אותו, כמו תסרוקת. בצד אחד הוא מבריק, ובצד השני אתה רואה אותו בצבע אחר".


 
"מינה - בית של עיצוב"

 
"פנטהאוס רהיטים"

 
"קמחי תאורה"

 
"הצורפים"

 
"הביטאט"

האופציה הנחשקת

מלאכת עשיית הקטיפה החלה בקשמיר העתיקה, בתחילת המאה ה-14. מדובר על מעין בד כפול ששני חלקיו מחוברים זה לזה בחוטים, וכדי לקבל את המרקם הקטיפתי המוכר חותכים את הבד באמצע ומפרידים בין שתי היריעות, באופן שמתקבלת פלומה על כל אחת מהן. זו הטכניקה הבסיסית ליצירת קטיפה. לצדה ישנם סוגים שונים של אריגה, כאלה שנועדו למנוע "קרחות" בבד או למשל טכניקה של גירוד הבד עד ליצירת הפלומה המבוקשת, ויש גם אפילו קטיפה מותזת, כולם תרגומים של המקור, ולכל אחד מהם אפקט שונה.

הבד ממנו יוצרים קטיפה הוא משי - זו האופציה היוקרתית והנחשקת יותר, כמובן, אולם גם כותנה מהווה בסיס לקטיפה. וכמו לחומרים אחרים, גם למקור נמצאו תחליפים סינתטיים שמושתתים לרוב על פוליאסטר, וויסקוזה ודומיהם. אגב, כאשר אנחנו מייחסים לקטיפה - לעתים בטעות - תכונה של פרקטיות ותחזוקה קלה, מדובר בעצם באותם תחליפים סינתטיים מדוברים. "הטכנולוגיה מעמידה לנו הרבה אפשרויות, אבל אי אפשר לומר באופן גורף שקטיפה היא פרקטית", אומר קסטיאל ומוסיף: "להפך. בדרך כלל בד הקטיפה איננו פרקטי, אבל אני אוהב לתבל אתו, להשתמש בחומר. למעשה מדובר בחומר שתורם רבות למראה החדר אם משתמשים בו במינון נכון".


 
"נוסבאום"

 
"חפצים"

 
מימין לשמאל: Yalon, Rich and Taylor

 
"מינה - בית של עיצוב"

 
"ארזים"

תמיד באופנה

"הקטיפה מתאימה כמעט לכל סגנון עיצובי, גם כשהיא באה בצורה של נגיעה ששוברת אווירה ונותנת מראה מעניין", מסבירה המעצבת מינה חיימוביץ. בגלריה שלה, בית של עיצוב, מציגה חיימוביץ מגוון פריטים המשלבים קטיפה. לדבריה, החורף הוא הזמן שבו אנשים אוהבים לעטוף את עצמם ואת סביבתם בבד זה, יותר מאשר בקיץ. "שמתי לב לעובדה שלקראת העונה הגשומה גדל הביקוש לפריטי עיצוב קטנים לבית העשויים מקטיפה, כמו כריות, וטקסטילים שונים", היא אומרת, ומסבירה שזוהי תחושת החמימות שיש בבד שמחברת אותו דווקא לעונה זו של השנה. ואכן, לא רק רהיטים מרופדים בקטיפה. השימושים בה מגוונים למדי, החל מאביזרים משלימים לבית, דרך חיפויי קיר עשירים ואפילו עד ארון הבגדים.

עם השנים הפכה הקטיפה לחלק בלתי נפרד מקולקציות הטקסטיל של המותגים המובילים בעולם. בבית רנבי, למשל, מציגים קולקציות קטיפתיות חדשות ומעוצבות, עשירות באלמנטים שונים, כמו רקמות, ערבסקות והדפסים, תוך שימוש בצבעים נועזים כמו סגול מעושן, ירוק עז וחרדל. כיום, אומרים ברנבי, הקטיפה חדרה לשימוש היומיומי והיא נחלת הכלל. לא עוד בבתי אצולה בלבד.

התפיסה לפיה הקטיפה אמורה לרפד את הספה העתיקה והיוקרתית עם מסגרת העץ פסה מן העולם. כיום משלבים את הקטיפה הרבה יותר בחופשיות, גם כאשר מדובר בריהוט מודרני. אם בוחנים את מדד האופנתיות, מתברר שהקטיפה מצליחה לשמור על דומיננטיות בכל הקשור לטרנדים בעולם הטקסטיל. בד פיוטי, כך קורא לה קסטיאל.

נכון, יש לבד הזה אפיל מאוד מסוים, עם כובד ראש, אם תרצו. אבל שילוב של קטיפה בפריטים מודרניים עשוי להפתיע. "אנחנו הרי רוצים את כל המרקמים ואת כל החומרים וההבעות הטקסטיליות של קטיפה. אינני יכול לגרוע מערכה ולהגיד קטיפה לא באופנה או כן באופנה. מבחינתי, קטיפה מאוד באופנה. תמיד. החכמה היא ליצור מוצר קלאסי ובמינונים נכונים. אסור לשכוח שמדובר בבד שצריך להיזהר אתו יותר מכל בד אחר", הוא מסכם. "זה בדיוק כמו בבישול. הכנסת יותר מדי ממשהו, והרסת הכול".


לכתבה המלאה במקור