הרבה כסף נשפך על כל בית קפה קטן שנפתח ומייחל ליושבים רבים שיפקדו אותו. המציאות אומרת, שרבים מהם ייסגרו כבר בשנה הראשונה לקיומם, אחרי, שמעבר לרצון ולחזון, הושקעה במקום עצמו כמות לא קטנה של כסף שנותרת ללא פיצוי. ההשקעה הזאת היא הכרחית, אבל כנראה צריכה לבוא אחר מחשבה תחילה, כי על הצורך בקונספט עיצובי כבר אין עוררין, היא כלולה כבר בחזון, לכן השאלה היא לא מה, אלא איך.

בדיוק כמו בפריס

כשנכנסים לקפה בן עמי בתל אביב, יש הרגשה של דחיפות לשלוח יד, להרים את מכסי מגשי העוגות, להריח ולטעום, כאילו היה זה מטבח באחוזה צרפתית, ולא קפה קונדיטוריה מסחרית. זה לא מקרי.

אותו החלל בבניין פינתי ברחוב מונטיפיורי, אחת השכונות היפות בתל אביב, היה מאוכלס בשנים האחרונות בכמה בתי אוכל, שלא זכו להצלחה. צילה זק, שאחראית לעיצוב הנוכחי טוענת שמלבד טיב המוצר, העובדה שהפעם המקום מלא מפה לפה, נעוצה בעיצוב הנכון לסוג המקום ולסוג הבעלים.

למרות שהיא מעצבת גם בתים, האדריכלית זק מתמחה במקומות מסחר, ומכנה את מקצועה אדריכלות פנים, פשוט כי לעיצוב פנים יש תדמית של מי שעוסקים רק בצבעים וסוגי בדים. בין הפרויקטים הידועים שלה, אפשר למצוא את רשתות כמו קפה הלל, למון גראס, ואניס בירושלים.

מעורב ירושלמי


"בן-עמי" המחודש - הדרישות לעיצובו מחדש קראו לפרוגרמה אחרת

לפני כעשר שנים החלו להחליף רשתות של בתי קפה ומסעדות את רשתות המזון המהיר המסורתיות, כספקיות של ארוחה זמינה ומהירה. אחד הצרכים שהתפתחו בהקשר זה, היה הבידול מההתמקדות במכירת המוצר, שאפיינה עד אז את הרשתות, וכללה עיצוב פרסומי, רועש, שאינו מזמין להישאר זמן רב. הלל וארומה, שני בתי קפה שכונתיים מירושלים, שינו את התמונה, והם מזמנים דוגמה מצוינת להבדלים בעיצוב, שמבטאים את ההבדלים בחזון העסקי, בשל העובדה ששתי הרשתות שקמו להם מצילחות. ארומה, שרצתה פריסה מהירה והטמעה גורפת של מסר ההתאמה לכל אחד, עיצבה את סניפיה באחידות מרבית, עם התאמות קלות לצרכי הסניפים המקומיים.

הפשטות היחסית והאחידות משדרות שכולם מוזמנים, ללא הבדלי גיל, מקום מגורים, או אופנתיות, ובכך משרתות את המטרה העסקית תוך שמירה על חזות חמימה.


קפה "הלל" במרכז שוסטר - דגש על נוחות ישיבה לאורך זמן

לעומת ארומה, ברשת בתי קפה הלל, משדרים אקסקלוסיביות לצד הרשתיות. את הפתרון לדיסוננס העסקי הזה, סיפקה צילה זק בשיתוף עם מומחי מיתוג וסקרים, ביניהם משרד העיצוב ג'יי פקטור, שאחראי גם לצללית האדון עם המגבעת, שמזוהה עם הרשת. הפתרון טמון במראה שונה לכל סניף, כשביניהם מחברים אלמנטים זהים.

את הסניף האבן גבירולי, היא אומרת שבנתה בהשראה של בית קפה צרפתי עם עדכון ישראלי. התוצאה היא מקום המכוון לרחוב, על הפיח והאנשים העוברים דרכו, כמצופה מרחוב תל אביבי, וקירות הזכוכית שלו מעוטרים באיורים המזוהים עם הרשת. בסניף רוטשילד, שאינו רחוב מסחרי, היא שמה דגש על המבט לשדרה, וגם על עיצוב פנימי שמאפשר עבודה עם הלפטופ, כולל שולחן אחד גדול לישיבות. לעומתם, בסניף שוסטר ברמת אביב ג', הדגש הוא על נוחות ישיבה לאורך זמן, כי לקוחותיו הם אנשים שעתותיהם בידם.

סקרים סביב התנור

עוד אחד מהפרוייקטים הגדולים שלה, הוא רשת לחם ארז, שגם בה נעשה עבודה דומה של מציאת קונספט אחיד שיקבל היטב התאמות מקומיות. כשארז קומרובסקי מכר את בעלותו על המותג, עשו הבעלים החדשים שינוי שיאפשר גדילה. לחם הגורמה, שהיה עד אז מוצר ייחודי, צץ בכל פינת קונדיטוריה, ונדרש קונספט שיחדד את האופי המסוים של הרשת. אחת הדוגמאות לכך, היא תכנון עיצוב המסעדה סביב המאפיה, כך שמי שיושב לאכול יהיה מודע אליה. זק אומרת שהמניע לכך, היה תוצאת סקר שהראתה בלבול בקשר שבין המסעדה לבין המאפיה, משום שעד אז התבצעה המכירה בנפרד. הפתרון שלה היה הצבת התנור והמאפים במרכז כל מסעדה, ובכך לעשות את הקניה נגישה יותר, וגם לתת לרשת את המאפיין הייחודי הנדרש לבידולה ממסעדות עם היצע דומה.

מסקר שעשתה לאחרונה חברת הסקרים הבינלאומית מקנזי, עולה שעיצוב נכון מגביר רווחיות. זק אומרת שהדוגמה של למון גראס ממחישה זאת. כשקיבלה על עצמה את הפרוייקט, היתה הרשת לפני סגירה בגלל בעיות שונות, שהביאו את הלקוחות להדיר את רגליהם ממנה. העיצוב מחדש שעשתה לה שם דגש על טריות ומהירות, על ידי שקיפות של העשיה, וכיום הרשת צומחת.

מאחורי העבודה המקצועית, יש מחשבה רבה על נוחות ואף רצון להיטיב עם לגימת הקפה או לעיסת כריך הרוסטביף, ובמקומות שעשו זאת נכון, ההטבה הזאת היא דו צדדית, גם ללקוח וגם לשורה התחתונה של בעל העסק. אבל לפעמים כדאי ללכת ללגום קפה ולאכול רוגעלך בקפה מרסנד, או בקונדיטוריה עידית, או להרחיק עד קפה וילהלם שברמתיים, רק כדי להרגיש איזה טעם יש לו כשלא מוסיפים לו חזון עסקי.