הבלכלה העולמית ידעה אולי ימים טובים יותר, אבל השמועות על מיתון והאטה לא הגיעו כנראה ל"פארק דה אקספוזיסיון" בפריז, שם התקיימה בינואר האחרון ערוכת העיצוב הדו שנתית Maison &" Objet". על כך העידו גדודי האנשים צבאו על הדוכנים שהציגו במקום - עיתונאים ובעיקר קניינים.

שטחי התצוגה הנרחבים בתערוכה והעלייה התמידית במספר המציגים בה, הבלבול וגרמו למבקרים הרבים לפנות למומחים על מנת לקבל סיוע בזיהוי הכיוונים והטרנדים העתידיים אליהם פונה עולם העיצוב.

בשנים האחרונות ביססה התערוכה הפריזאית את מעמדה כאתר מרכזי לחיזוי טרנדים עולמיים. קבוצה של משקיפים משלוש סוכנויות תחזיות ידועות בפריז מלווה את התערוכה, ותפקידה לזהות את המגמות הבולטות, החומרים, הצבעים והצורות שיניעו את עולם העיצוב בעתיד הקרוב.

שמה של התערוכה הנוכחית הוא "Onirique" (חלומי, בצרפתית), ובהתאם לכך עיטר את פוסטר הפרסומת שלה ארנב ורוד אוזניים. יש להניח כי מדובר באותו ארנב שגרם לעליסה לעקוב אחריו אל תוך המחילה ומשם היישר אל ארץ הפלאות. בשלושה ביתנים נפרדים הציגה כל סוכנות את הפרשנות שלה לנושא התערוכה ולטרנדים הבולטים שהציגה לאביב-קיץ 2008. הנה הם לפניכם.

מתוך ביתן ‭Presque La‬ של פרנסיס ברנרד 

סושי אדום מפלסטיק
שמו של הביתן הראשון, שהציגה הסוכנות של פרנסיס ברנרד היה "Presque la" (כמעט שם). ברנרד הציג סדרה של חדרים לבנים מרוהטים ומאובזרים, הכול בלבן בוהק. בחדר הראשון הוצגו כורסאות לבנות בסגנון לואי ה-15. הן לא הוצבו ליד הקיר, אלא ממש נטמעו אל תוכו או, לחלופין, הגיחו ממנו, כשלובן הקיר מתמזג עם לובנן.

חדר אחר הציג סט סלוני שנראה היה שגרתי למדי, אלמלא העציצים ההפוכים שלעגו לכוח הכבידה וצמחו מן התקרה. הטקסט שליווה את התצוגה כלל מילים כמו שינוי, טרנספורמציה והתהוות, ומשפטים סתומים כמו: "סיפורם של אובייקטים יכול להיות מסופר נכון רק אם לא מסיימים אותם".

אך אלה לא גרעו מההנאה האסתטית הצרופה שסיפקו החדרים בכלל והאחרון שבהם בפרט. בחדר זה ניצבה מיטה לבנה ענקית, ארבעה על שמונה מטרים גודלה, שהזמינה את המבקרים להשתרע עליה ולצפות ביצור ימי אדום שנע בגלים על התקרה. המופע, שנקרא "Red Plastic Sushi" (סושי מפלסטיק אדום, בלעז), היה המקום היחיד שבו באמת ניתן היה להתרגע, לשכב לנוח ולקחת הפוגה מן הקקופוניה של הצבעים, הצורות והעסקאות.

מתוך ביתן ‭Trans-form‬ של אליזבת לריך 

הרובוטריקים
"Trans-form" היה שמו של הביתן השני, שעיצבה הסוכנות של אליזבת לריך. על פי הטקסט שליווה את התצוגה, ניסתה לריך להעלות רעיונות לבחינה מחודשת של הרגלי הצריכה. גם היא עסקה בתנועה ובשינוי, אלא שאצלה היתה זו תנועה שקפאה.

האובייקטים שלה נתפסו לכאורה בעיצומו של תהליך השינוי. בסדרה של אובייקטים פיסוליים, שיוצרו בסדרות מוגבלות על ידי מעצבים-אמנים, היא הציגה באמצעות פריטים פנטסטיים ופואטיים את הקסם ההופך לצורה.

לוחות העץ שהרכיבו את הספסל שעיצב המעצב הארגנטינאי פבלו ריינוסו הפכו לענפים משתרגים, שטיפסו במעלה הקיר עד לתקרה. הפופים השחורים שעיצב המעצב הבריטי רוברט סטדלר נראו כמו פטריות שצמחו בפינת החדר או, לחלופין, כמו ספת צ'סטרפילד שהתנפצה לרסיסי עור שחורים.

"כל הרהיטים שלי משחקים עם רעיון השימושיות - האם זהו רהיט או עבודת אמנות", התפייט המעצב בטקסט שליווה את התערוכה. "אלה הם טפילים שנוכחותם מעלה את השאלה: איך היה הבית נראה אילו לא היו בו רהיטים כלל?". גם הכיסאות שנתלו על הקיר של המעצב-אמן-אספן הגרמני-צרפתי רולף סאצ'ס היו בלתי שימושיים בעליל. הכיסאות הלבנים-שקופים היו עשויים מסיליקון והיו חסרים עמוד שדרה.

ביתן ‭Bizarre Bazar‬ של נלי רודי  יחצ

בפינת הביזאר

הביתן של נלי רודי, שזכה לשם "Bizarre Bazar", היה היחידי שהציג מבחר רחב של אובייקטים שנבחרו מן הביתנים של התערוכה עצמה.

המגוון הצבעוני והעשיר הזה לא הצביע על טרנד מסוים, אלא על שילובים אקראיים של אגרטלי זכוכית כלואים בתוך כלובי מתכת, צילומי אופנה ענקיים של נשים מבוגרות, צלחות פרחוניות-רומנטיות שעליהן מודפסים חרקים צבעוניים, וכל אלה משתקפים במראות מעוותות, המכפילות, משלשות ומרבעות כל פריט שנמצא בחדר.

"אנו עומדים בפני הווה בעייתי ועתיד לא ידוע - זה הזמן לאמץ גישה חדשה", כותבת רודי במצע התערוכה שלה. "אחדים מן המעצבים בחרו בהומור ובערעור הנורמות המקובלות. אחרים החליטו לבדוק את גבולותיו של הטעם הטוב ולהתעלם מן האסור. האווירה היא סוריאליסטית, דקדנטית ולעיתים אפילו נובורישית. והעולם שאנו מציגים הוא פנטסטי ואבסורדי".