אי שם בשנות החמישים, שנים ספורות לאחר קום המדינה צצים וקמים בקיבוצים מפעלים קטנים שמנסים את כוחם ומזלם בייצור. בשתי נגריות קטנות בקיבוץ "שמרת" ובקיבוץ "הזורע", מתחילים נגרים צעירים לייצר רהיטי עץ שנחשבו באותה תקופה למילה האחרונה בתחום עיצוב הריהוט בישראל. השמועה אודות אותן נגריות צנועות מתפשטת ברחבי הארץ הודות לאנשי העלייה האירופאית שמתלהבים מהמוצרים שמזכירים להם את סגנון הריהוט הנפוץ בארצות מוצאם.
המזנון של פעם והמזנון המודרני
כמו באירופה
בשנות השבעים מחליטים בשני הקיבוצים לאחד כוחות ולהקים את רשת "שמרת הזורע". קולקציות הרהיטים הראשונות של החברה כללו מערכות ישיבה עשויות עץ גושני, כורסאות ישיבה, פינות אוכל, מזנונים וחדרי שינה. החברה הלכה והתמקצעה ורכשה לה שם של יצרנית רהיטים גדולה, אמינה ואחראית, שרהיטיה העמידים עוברים מדור לדור.
פינת אוכל. מיצאו את ההבדלים
מה שטוב לבן גוריון טוב גם לעם ישראל
בשנות התשעים נרכשה הרשת על ידי האחים אריה ונחום ויסמן, אישים בולטים בענף הריהוט בישראל, שהשתלבו בעסקי הריהוט של אביהם ליאו עוד בשנות השישים לאחר שסיימו לימודי אדריכלות והנדסת עץ בגרמניה. עד שנות השמונים זכה המפעל של משפחת ויסמן לספק את הרהיטים עבור דירות השרד של שרים, ראשי ממשלה ונשיאים. בין היתר, עוצבו במפעל שולחן הישיבות של ממשלת ישראל ורהיטיו של בן-גוריון שנמצאים עד היום בצריף בשדה-בוקר.
הסלון בראי הזמן
היום, כשרשת "שמרת הזורע" בבעלותם, מספקת משפחת ויסמן רהיטים לצרכנים רבים. עם השנים, למדה הרשת להתאים את עיצוביה לטעם, לסגנון ולאורח החיים הישראלי תוך הפקת תוצרת מקומית גאה. החברה מגדירה את עצמה כמי שהחדירה לארץ את סגנון העיצוב הסקנדינבי שעושה שימוש בעץ גושני המסוגנן בקווים נקיים, קלים ומוקפדים.

עם שמונה סניפים ברחבי הארץ, נחשבת "שמרת הזורע" למותג ותיק ושורשי בתחום העיצוב והריהוט הביתי. כל רהיטיה מתוכננים על ידי צוות מעצבים מקומי ומקצועי תוך הקפדה על רמת גימור, פונקציונליות ואיכות חומרי הגלם. לצדם של אלו, מיובאים היום מוצרים משלימים מחו"ל שגם הם עוברים את הפיקוח ואבטחת האיכות של החברה בארץ.