העיר, כידוע, היא צפופה ודחוסה לעומת הכפר ומרחביו, והדירות במרכזים הישנים קטנות, יחסית, ואף על פי כן, זוגות צעירים עם ילדים שוב מעדיפים את העיר התוססת. האם זוג מבוסס עם שני ילדים קטנטנים, שאינו שייך לאלפיון העליון ולמגדלי הדירות היוקרתיים, יכול להישאר במרכז העיר? מביקור בבית דירות בת"א, שנראה רגיל לגמרי מבחוץ, אך מכיל דירה אחת בכל קומה, נראה שזה ייתכן ואפשרי.


בדירה, בתכנונה של האדריכלית ורד בלטמן כהן, החלל מרחף ונמשך בין החדרים כמו במרחב פתוח של בניין משרדים, אבל גם יודע להשתהות בסביבה אחת פרטית. אפשר לומר, שהכל התחיל מן המרפסת ז"ל. כמו בתים רבים משנות ה-60 גם בדירה זו היה הייתה מרפסת ארוכה וצרה לאורך כל החזית, לפני שסגרו עליה ברפפות תריסי פלסטיק לבנים כמיטב המסורת הישראלית. 13 מ' אורכה של המרפסת ורק 90 ס"מ רוחבה עד לעמודים הפנימיים, אך כל התכנון נשען על אותם מותניים צרים והמשכיים.


מראה מהסלון החוצה. העמוד במרכז החדר
נשאר לאחר שהוסר קיר הפרדה בין הסלון למרפסת

בלטמן כהן החליפה את תריסי הפלסטיק ברפפות אלומיניום, החליפה את הגוון מלבן לאפור ובעיקר השאירה חזית המשכית ללא חלוקות של קירות ניצבים, למעט דלת עץ אחת. בזכות העץ, שמשתלב עם ריצוף הפרקט במצב סגור, ובזכות הצירים התחתונים-עליונים (ולא הצידים הרגילים), הופכת הדלת במצב פתוח למעין מחיצה/קיר מרצפה לתקרה, המאפשרת לחזית להמשיך מחלל המגורים לחדר שינה ההורים, כמו חלון הסרט בנוסח לה-קורבואזיה. טוב, אולי לא ממש חלון-סרט קלאסי, אלא דלת-סרט בגובה 1.80 מ', אבל עדיין סרט, וההמשך לכל הבית.

כל היבשות והאי


אי המטבח מחובר לקיר שמצדו האחד ממשיך
את המטבח ומצדו השני פלזמה שמשלימה את הסלון
חלל המגורים נמשך לא רק לחדר ההורים, אלא גם למטבח. חציו פתוח בדלפק עץ למטבח, וחציו סגור בקיר, שבו מרוכזים כל אביזרי החשמל של הבית. מצד המטבח מוצבים בתוכו התנורים והמקרר, ומצד הסלון שקועה בו מערכת הקולנוע הביתי הקטנה. בנוסף לקיר המפריד, שמשאיר חלל של 30 ס"מ מעליו ונראה כמו מחיצה נמוכה, הוא מוגדר גם בצבעים ובחומרים שונים מהים שסביבו: ריצוף צפחה שחור, נירוסטה לאביזרי החשמל וזכוכית כחיפוי לקיר.


מראה המטבח מאחורי קיר ההפרדה הצף שבין
המטבח לסלון

במקום האי האופנתי הופך המטבח כולו לאי אחד גדול, שסביבו זורם החלל מחדר ההורים והילדים לחדר המגורים. בחלל שסביב המטבח מאורגנים כל חדרי הבית הפרטיים כיבשות/מדינות עצמאיות: מצד אחד - חדרי השינה להורים ולילדים, ששניהם גדולים וכוללים חדרי רחצה פרטיים, כשחדרם של שני הילדים כולל מחיצה בנויה כארון, שאינה נוגעת בתקרה ממש כמו במטבח; ומצד שני - חדר המגורים וחדר הקולנוע, המשמש גם כחדר עבודה. בין כל היבשות והאי מקשר ריצוף פרקט כמו ים גדול, שמקיף את הכל, למעט המקומות ה"רטובים", שבהם נבחרה אבן 'דרמה' לחיפוי ולכיורים, וכיור יצוק בטון לשירותי האורחים.



פרקט העץ כמו גולש גם על הדלתות, שמקשרות בין החלל המרכזי ובין חדרי השינה, ומתנחשל על דלפק עץ האלון, שבהמשך המטבח. גם הלבן של התקרה והקירות "לומד" מרצפת הפרקט, וזורם חלק לאורך ארונות הקיר הרבים בבית, ללא הפרעה של ידיות פרזול כלשהן. ושוב, כמו דלתות העץ והפרקט, גם הוא ממזג את הדלתות הלבנות עם הקיר, הפעם בזכות פתרון הצירים והמשקופים הסמויים של חברת "סקריניו".

הלבן נמשך אפילו על קיר המטבח עם זכוכית צבועה לבן, כהמשך לארונות האחסון המבריקים. הלבן הבוהק, מבליט את הצבע השחור של ריצוף הצפחה, כסאות הבר והריהוט, וביניהם האלומיניום לחלונות ולרפפות בגוון אפור ביניים. הצבעים העזים נוכחים בשרותי האורחים, ובחדר הקולנוע האדום בורדו.

העיר אומרת כן


בחדר האמבטיה של ההורים, מדפי זכוכית קבועים
בקיר נראים כאילו יוצאים מתוך המראה

גופי התאורה בדירה מתחלקים להלוגנים שקועים בתקרת הגבס המונמכת ולגופים, שמבליטים את הצד האלקטרו חשמלי כמו נורות ליבון גדולות מעל הדלפק או פס צבירה אפור מעל המטבח. מערכת של "בית חכם" מותקנת בארונות הלבנים והגדולים שבכניסה מול המטבח, ושם גם מוסתרים מכונת הכביסה והמייבש, ולא תופסים מקום בחדרי הרחצה. מראות גדולות מעל הכיורים בחדרי הרחצה יוצרות הגדלה אופטית של החלל הקטן, וכשמדפי הזכוכית הקצרים שבחדר ההורים נוגעים במראה, הם נראים לפתע ארוכים.


בשרותי האורחים, הצבועים בסטוקו אפור,
תחושה של חלל מוזיאוני שקט ורגוע

אחרי תקופה ארוכה, שבה התרוקנו מרכזי הערים ממשפחות לטובת הפריפריה, שבים הללו לעיר. לא למגדלים הנוצצים, אלא לדירות הישנות, שבגובה הרחוב. דירות מעוצבות כאלה, שעברו ריענון, מרעננות גם את אוכלוסיית העיר. האם תדע העיר לענות להם בשטחים ירוקים, בהפחתת זיהום האוויר, בפתרונות חניה ובשירותים קהילתיים וחינוכיים ברמה גבוהה? השאלה מרחפת בחלל העיר כמו החלל בדירה שתכננה ורד בלטמן כהן.


חדרי הילדים מופרדים בין אזור השינה לאזור
המשחקים ע"י ארון