דירת גן בת ארבעה חדרים שנרכשה מקבלן תוכננה מחדש ע"י אדריכלית הפנים שרי גורשטיין-בכר שהפכה את שטחה על פניו.




כניסה אל הסלון מן המבואה חושפת חלל מרווח ומואר שלאורכו נמשך קיר אקוודוקט מרשים. העמודים נותרו כאילוץ אחרי הסרת הקיר הפונה אל הגינה וחיפויים באבן צפחה בעלת מראה פראי- גס הפך אותם למוקד של עניין מיוחד בחלל הנקי, כאשר הגינה הנשקפת בינותם נראית כתמונות נוף ממוסגרות. משמאל נראית גומחה צרה שזורמת בתוך הקיר המלווה ממבואת הכניסה ומאכלסת בתוכה משפחת פסלוני ציפורים שפניהם המופנות קדימה כמו מורות את הדרך לנכנסים.

 

בתום שיפוץ מקיף וניצול מושכל של אילוצים מבניים התקבל חלל אוורירי ומעוצב בקפידה המעניק נוחות מגורים ופתיחות מרבית לנוף הגינה בחיפוש אחר דירה בעיר אך כזו שתעניק להם איכויות של בית פרטי, רכשו בני הזוג, הורים לארבעה ילדים, דירת גן בלב גוש דן- דירה בת ארבעה חדרים, ששטחה משתרע על 130 מ"ר+ 350 מ"ר שטח גן.

 

ואולם, לאחר רכישתה הסתבר להם כי תכנונה אינו עונה על צורכי המשפחה וכי ללא שינוי מהותי בחללה הפנימי לא יוכלו להתגורר בה.




המטבח, שהועתק ממקומו המקורי, ממוקם בחלל המרכזי מול הסלון ואין בו פתח חלון. עיצובו התחשב בעובדה זו ונרקם משילוב מאוזן של חומרים קרים וחמים- עץ אגוז אפריקאי עם שילובי נירוסטה המעניקים אווריריות נדרשת מחד, ומונעים חזות מנוכרת וקרה מידי מאידך. הקוריאן הלבן שנבחר למשטח העבודה משמש אף לחיפוי הקיר עד התקרה ומגביר את תחושת הניקיון והקלילות.

 

רגע לפני וויתור עליה וחיפוש אחר דירה אחרת, נכנסה לתמונה אדריכלית הפנים שרי גורשטיין-בכר אשר ביצעה בה "מהפך ארגוני", שהגדיר את כלל חללה מחדש ואף יצר בה סיפור רצוף גילויים מפתיעים.

 

הצרכים שנדרשו התמקדו בתוספת של חדר שינה, יצירת חלל מרכזי פתוח ומואר, והדגשת הקשר עם הגן. במסגרת הארגון המחודש הוסרו קירות הפנים ושטח הדירה חולק לשלושה אגפים מוגדרים בבירור: חלל ציבורי גדול, אגף הורים ואגף ילדים.

 

החלל הציבורי מהווה את מרכז הבית, ושטחו המרווח, שגדל עם תוספת שטחו של חדר העבודה, כולל את מבואת הכניסה, סלון, מטבח, פינת אוכל ופינת ישיבה קטנה נוספת. אגף ההורים מוקם בצדה השני של מבואת הכניסה, באזור בו שכן במקור המטבח, ואגף חדרי ילדים בחלקה הפנימי של הדירה.

 

הסיפור שיצרה שרי מתחיל כבר במבואת הכניסה, כשהמבט פוגש קיר לבן שתוכנן כפתרון להצנעת עמוד תומך אלכסוני ובתוכו שולב אלמנט מפתיע- גומחה צרה המאכלסת משפחת פסלוני ציפורים שפניהם המופנים הלאה כמו יוצרים תחושת זרימה וציפייה לבאות.





 

ואכן, ההפתעה הבאה מגיעה כאשר בבת אחת  נגלה החלל המרכזי וקיר אקוודוקט מרשים הנמשך לאורכו, כשנוף הגן הנשקף מבעד לפתחיו נראה כנתון בתוך מסגרות האבן של עמודיו.

 

קיר האקוודוקט התקבל כאשר עם הסרת הקיר הפונה אל הגן נותרו העמודים הקונסטרוקטיביים שאותם לא ניתן היה לטשטש או להטמיע בקירות, ובמקום זאת החליטה שרי להפוך את האילוץ למוקד של עניין מרכזי ע"י חיפויים באבן צפחה בעלת מראה פראי וגס ("אבן סיב") שמדגיש את נוכחותם בחלל.

 

כך, על רקע החומריות הנקייה שמאפיינת את העיצוב ומספר מצומצם של חומרים החוזרים על עצמם באופנים שונים, צומחים להם עמודי האבן הדומיננטיים מתוך רצפת טרוונטין לבנה ללא תחושת כובד או הפרה של המרקם האוורירי ששולט בדירה כולה.

 

בצדו הימיני של קיר האקוודוקט מצוי הסלון, בצדו השני המטבח, ומרכזו המהווה מעבר אל החוץ קושר את המרחב החיצוני עם חלל הפנים באורח רך וזורם. שתי פינות נוספות "שמסתתרות" בדרך ומתגלות רק בהמשך הן פינת האוכל ופינת ישיבה נוספת.  

 

עיצובו של המטבח, שמיקומו הועתק אל החלל המרכזי, נדרש להתחשב בעובדה שאין בו פתח חלון, ולפיכך חשוב היה לשוות לו חזות אוורירית, קלילה ונקייה.

 

יחד עם זאת, על מנת שלא להפכו למנוכר הוא עוצב מחומרים היוצרים חיבור מאוזן בין חם וקר- עץ אגוז אפריקאי עם שילובי נירוסטה. למשטח העבודה נבחר קוריאן לבן, שמשמש אף לחיפוי כל גובה הקיר עד התקרה תוך יצירת אשליה של "אין חומר" הגורמת תחושה של קלילות.

 

יצירת תחושה קלילה הנחתה אף את עיצובו של חדר השינה, הממוקם באזור המטבח של טרום השיפוץ שהינו צר וארוך.

 

בשל מבנה זה חולק שטחו לשני אזורים: אזור שינה ואיזור חדר ארונות פתוח המוביל אל חדר רחצה צמוד ואל מרפסת אחורית.

 

באזור השינה נתחמה המיטה בתוך מעין מסגרת גומחות היוצרת אשליית עומק וממד נוסף, ושימוש בסוגי תאורה שונים מעניק לחלל אווירה אינטימית נעימה וראויה. חדר הרחצה באזור השני של החדר זורם עם מתארו הצר וכולל מקלחון זוגי ארוך, כאשר המראה הארוכה שמעל ארון הכיור חודרת את קיר הזכוכית שלו "ומתפרצת" לתוכו.



חדר הרחצה מעוצב בהתאם למתארו המאורך, עם מקלחון זוגי ארוך והמראה הארוכה של ארון הכיור "חודרת" אל תוך חללו. קיר הכיור חופה בפסיפס זהב שאף ממסגר את המראה, ויתר קירות החלל חופו בטיח מרמרינו עם שכבת לכה אוטמת ללא צורך בכל חיפוי אחר.

 

הקיר בו קבועה המראה חופה בפסיפס אוניקס מוזהב ושאר קירות החלל חופו בטיח מרמרינו עם שכבת לכה אפוקסית האוטמת אותם כנדרש, ללא צורך בחיפוי קרמיקה או אחר.

 

לסיכום, אחרי השיפוץ הפכה הדירה למקום שאינו תחום בזמן והשינויים שבוצעו בה זיכו אותה בערך מוסף של ייחוד ועניין צורני- חלל פתוח וסגור גם יחד המאפשר התכנסות נעימה לצד פרטיות מתבקשת, משמר איכות כפרית בתוך מרקם אורבאני, ומעבר לכל מתאים לצורכי המשפחה ולאורחות חייה.


אחרי השיפוץ