מזג אוויר אביבי, ואפילו שרב קל, קידם את פניהם של אדריכלים, מעצבים, יצרנים וסוחרים שהגיעו לכאן כדי לשאוף את ניחוח התצוגות שהעיר כולה מלאה בהן, לעמוד מקרוב על חידושים ובשורות שמזמן עולם העיצוב, ללמוד להיכן מנשבת הרוח ואילו הפתעות הכינו להם "הכוהנים הגדולים" של התחום. את חתימת ידם של ה"אייקונים האנושיים" ניתן היה למצוא נעים כבמשחק כיסאות מוסיקליים בתצוגות של החברות המובילות, עיין ערך פיליפ סטארק, למשל, מרסל וונדרס, פטריסיה אורקיולה, קרלו קולומבו, פאולה נבונה, מריו בליני, רון ארד, פיירו ליסוני, ואחרים. בעניין זה ובנימה אישית, נתח של נחת הסבה לי התצוגה של חברת מורוסו, בה הציג המעצב היפני Tokujin Yoshioka שכתבה עליו התפרסמה בגיליון הקודם.כך או אחרת, מי שציפה למצוא בתערוכה מהפכים של ממש, למד כי שינויים קיצוניים של "מהיום למחר" מתרחשים אולי במשטרי מדינות בעקבות הפיכות צבאיות.
בתחום העיצוב הקצב הוא איטי יותר, ועל כך העידה גם העובדה שחברות רבות, לרבות חברות מובילות שמודעות למצופה מהן, הציגו הרחבות ושדרוגים של קולקציות קיימות, או העניקו "טוויסטים" מרעננים של חומר וצבע למוצרים מוכרים. התחושה ככלל הייתה של חידוד יכולות, אם בניצול מתוחכם של טכנולוגיות מתקדמות ואם במניפולציות חומריות ומבניות, כאשר בתוך כך הרושם שנוצר היה חמים מזה שאפיין את התחום בשנים האחרונות, וגילם זיקה לשנות השבעים בקווי העיצוב ובשימושי החומרים. נראה כי במעין נוסחה של הפוך על הפוך, דווקא הטכנולוגיות המתקדמות הן שמאפשרות למעצבים וליצרנים להשיב לזירה חומרים/ סגנונות משנים עברו, להעניק להם פרשנות חדשה ואגב כך לשלב בתוך העכשוויות ממד מסורתי או טבעי-ראשני (במידה ומדובר בחומרים טבעיים) שמעשיר אותה בערך נוסף.
במסגרת זו, לצד נוכחות מצופה של מתכת ועץ, זכה, למשל, הפלסטיק לעדנה, עם מופע של מוצרים על טהרת החומר, במרקם שקוף או עם מיני דיגומים, ריקועים והדפסים גרפיים, כמו גם בשילובים לא שגרתיים עם עץ או טקסטיל, דוגמת כורסת "Pop" שעיצב פיירו ליסוני לחברת Kartell, כשהוא מחבר קונסטרוקציית פלסטיק שקופה עם ריפוד בדיגום נמר.אמנם אי אפשר לצאת בהצהרה גורפת של "המלך מת יחי המלך החדש", אך לתוך הקווים הישרים והצמצום הסגפני משהו של העת האחרונה חלחלו באופן ברור ונוכח מאפיינים המעידים על יתר חמימות ופתיחות, דוגמת צורניות א-סימטרית או מעוגלת וזורמת, מוטיבים גיאומטריים שונים כמצולעים למיניהם, מרקמים מגוונים וטקסטילים רכים.בניסיון לאפיין "מגמות כלליות" אפשר לציין מערכות ישיבה, ספות וכורסאות המופיעות בעיצוב נינוח ונדיב ממדים, בתחום הריפוד קשה להתעלם מסגנון ה"קפיטונאז''"- המסורתי או בוריאציות על הנושא, שתורם לפריטי הריהוט ממד עשיר למראה ודוחק את הצמצום חמור הסבר, הבדים מאופיינים בתלת ממדיות המעניקה להם נפח ונוכחות, ושימוש נכבד למדי נעשה גם בעור.
האתגר המיוחס לעיצוב כיסאות מוצא את ביטויו במגוון רחב של וריאציות, בקשת של חומרים ועיצובים, עם תשומת לב רבה לקונסטרוקציה, המהווה במקרים רבים חלק משמעותי של הרעיון העיצובי, לעתים עד כדי פיסוליות. במישור הצבעוניות, ובאורח דומיננטי ביותר, הוכיחו גווני השחור והלבן את היותם קלאסיקה מנצחת, מעל ומעבר לכל עכשוויות או טרנדים, הבלחות צבע ייצגו גוונים כאדום, כחול, סגול והפתעות צהובות, ועל הקשר של עולם העיצוב עם עולם האופנה העידו שילובי כסף וזהב. בעניין זה, אגב, ראוי לציין כי אף חברת "עמינח", שגרירת ישראל בתערוכה הנחשבת, הציגה בביתן מושקע ומעוצב "ספפה" בריפוד כסוף מרשים, שישר קו עם רוח התצוגות והסב תחושת נחת של הימצאות נכונה על המפה. כתמיד, בתוך הלך רוח כללי שמציגה התערוכה, קיימות חברות מובילות האוחזות באג'נדת עיצוב שאינה תלויה בהלכי רוח כאלה או אחרים, ובמסגרת מעמדן המחייב מבקשות להפתיע בהצגת יכולת שגובלת לעתים בביזאריות, דוגמת כיסא Sit-Sat שעיצבו מסימיליאנו פוקסס ודוריאנה מנדרלי לחברת Sawaya & Moroni- מושב דמוי סלע עתיק, שתצורתו יוצאת הדופן אף אזכרה מוטיב פלי.
דינם של עיצובים לא שגרתיים מעין אלה הוא שהם זוכים למעמד של Piece"" ומצטרפים לפנתיאון האייקונים, או שהם מתורגמים לגרסאות "מרוככות" וסבירות יותר, כשם שהדבר קורה בתחום האופנה, בפער המתקיים בין הדגמים הנראים בתצוגות הנחשבות ובין האופן בו הם מתורגמים ל"שפת העם". בכל מקרה אף שוחר עיצוב לא ירשה לעצמו לפסוח על ביתני התצוגה של חברות אלה, ואם בביתני תצוגה עסקינן, הרי שהחברות לא חוסכות כל מאמץ במטרה ליצור חללים מזמינים ומפתים, המהווים חלק בלתי נפרד מהמוצג בהם, כעין תערוכה בתוך תערוכה. כתבה על תערוכת התאורה Euroluce תובא בגיליון הבא.
