כמו שיש כאלה שאוהבים גויאבות וכאלה שמתעבים אותן, ואותו כנ"ל לגבי כוסברה, ככה יש גם כאלה שמתים על איקאה מול כאלה של-ע-ו-ל-ם לא יפקדו את החנות.

הסנגורים של ענקית הריהוט השבדית יטענו שזה ה?מקום לעיצוב הבית, והקטגורים יעקמו את האף ויאמרו שמדובר בפס ייצור להמונים. הסנגורים יגידו שפס ייצור משמעו מחירים שווים לכל נפש, והקטגורים יקפצו ויאמרו שהמחירים הנמוכים מרמזים על האיכות הרדודה.

הסנגורים יגידו שהנה, עובדה, הקטלוג של איקאה מודפס ב-200 מיליון עותקים, ב-27 שפות ומופץ ב-36 מדינות, והקטגורים יעדיפו להיצמד להפקת דפוס עצומה אחרת, התנ"ך, ויתהו מה קרה לאלוהים שלנו ולמי נשאר להתפלל.


העובדה בשטח היא שבתוך זמן קצר בחיינו הפכה רשת איקאה משם עלום למותג שכל דרדק מכיר. צומת פולג ז"ל שינה את שמו לשם הצדיקה איקאה תבדל"א, והחנות הפכה למוקד עלייה לרגל. אז מי האנשים האחראים על אותו בילוי בחנות, המשלב חרופ קל על המיטות לדוגמה, לצד שליפה מהירה של כרטיסי אשראי?