אני רבצנית. להיות רבצן זה אופי. לא בדקתי במקורות האם מדובר בתכונה מולדת או נרכשת, אך כשיש לך אופי רבצני, אתה רוצה לרבוץ בכול מקום אליו אתה מגיע. מילת המפתח שמנחה את הרבצן הממוצע היא "נוחות". כשהבנתי שלא נוח לי בביתי ובעיקר בסלוני, חיפשתי פתרון נוח, יפה, פרקטי ובעיקר זול. 

יום אחד נתקלתי באחת מעצותיה של סלי צ'פרק בעיתון "לאישה". היא הסבירה איך להכין שולחן קטן שיוכל לשמש גם כבסיס למזרן. ביצעתי, והתוצאה הייתה מהממת. היייתי מאושרת עד השמים, מאחר שזה היה הרהיט הראשון ש"ילדתי" בעצמי, וגם בגלל שבעקבותיו מצאתי את הפתרון האולטימטיבי: אכין בעצמי את הסלון שלי, כך שיענה על כל הצרכים הרבצניים שלי ומבלי שאאלץ להסביר למנהל הבנק למה אני זקוקה להלוואה.  

המרבץ הראשון שלי זכה לשם "סלון בצורת ר'", והוא עלה לי רק 3,200 שקל. מאז הכנתי גם מרבץ ענק לחצר ומרבצים לחדר המשחקים של הילדים. כמעט כל מי שמגיע לביתי מתפעל ושואל 'איך עושים את זה?' ותשובתי זהה: הכי פשוט בעולם - קונים בד, נעזרים בנגר ורפד, והרי לכם מרבץ שיהפוך במהירות להיות המקום המועדף עליכם בבית.