החיפוש הקדחתני אחר ריגושים בזירת חיי הלילה מביא לעולם טרנדים משתנים בקצב מסחרר: צורות בילוי חדשות מתהוות, חללים עוברים מתיחות פנים אינסופיות, הברים הופכים למגה-ברים ואז למולטי-ברים, הפיק-אפים הקטנים משתדרגים להיכלי זימה, מועדונים מצמיחים מפלסים לאין קץ, התפאורה גרנדיוזית, האווירה פנטזיונרית, משופעת אפקטים של סאונד ותאורה בתוספת עיצוב גרפי פרוע, תעתועי מראות ותחושה כללית והזויה במקצת של שואו בלתי נגמר.

הסצנה רוחשת חידושים עיצוביים - סגנון אדריכלי, אופנות תאורה, גוונים מועדפים - אך אלה מאבדים מזוהרם ומתחלפים בקצב בו קמים ונופלים מקומות הבילוי עצמם. ניסיונותיהם האינסופיים של מעצבים בתחום להתמודד עם הדרישה לגימיקים חדשים מחד ועם אילוצי המרחב והאפלוליות רוויית ההורמונים מאידך, מניבים שפע של דגמי בילוי.

אסקפיזם מוחלט

המוטו המוביל בעיצוב מועדונים וברים הוא אסקפיזם - התנתקות טוטאלית מן המציאות וכניסה לעולם בעל חוקים משלו. אדריכלים ומעצבים משקיעים ביצירת מרחבים שאמורים, בשילוב עם המוזיקה והתאורה הנכונה, לדמות ניתוק מרגש ומשכר מהחוץ. הרעיון שעומד מאחורי הבר התל אביבי ויצ'נזה, למשל, היה ליצור "קופסא שחורה ותיאטרלית, מעוצבת כמימד אחר עם מרכיבים מתקופת הרנסנס, חוויה של עולם אחר שבו הגבולות מיטשטשים ואין זכר לעולם המציאותי שבחוץ", מספר האדריכל בנימין ממיה (בנג'ו).

חיי הלילה מתאפיינים בעיצוב חושני, יצרי וגדוש רמזים מיניים. לדברי גלית אבינועם, אדריכלית פנים ודקורציה, שהשתתפה בפרויקט של מועדון השרון 10, סקס מוכר גם כשמדובר בעיצוב. "בשרון 10 עוצבו ארבעה מפלסים שונים. כל מפלס שימש צורת בילוי אחרת, בר , לאונג', דיסקוטק, וגלריה לאירועים", היא אומרת. "שם המשחק היה סקס - והרבה. כיוונו לקהל היעד מתוחכם, שוכן ברים שכבר ראה הכל. עבורו השתמשתי בגווני אדום ושחור מבריק, מט ומנצנץ, באלמנטים אדריכליים שונים בחלל. שני גופי תאורה גדולים מגבס וקסנון הותקנו וצפו בגובה החלל, ובר ארון מנירוסטה לתצוגת משקאות הבריק במרכז".

מסתורין הוא חלק בלתי נפרד מעיצוב חיי הלילה. "באחד הדיסקוטקים שתכננתי יצרנו חדר סודי שצופה לחלל הדיסקוטק, ושהכניסה אליו נעשית בעזרת כרטיס חכם שיש לבעלי המועדון בלבד. הקירות שלו נבנו מזכוכית מודפסת, חד כיוונית, כך שהוא בלתי נראה מחלל המועדון. בתוכו מיקמנו אלמנט רביצה ברוחב מיטה ובגוון יין, ומצדדיו נישות עם פסלונים קטנים המציגים תנוחות שונות של הקאמה סוטרא", מספרת אבינועם.



סוגיית השירותים

גם השירותים מהווים מוקד משיכה חשוב במועדונים. "היום חייבים להתייחס לפעילות הנוספת שמתקיימת בחללים האלה כשמתכננים אותם. בדיסקוטקים אני מעצבת שירותים בגודל מיוחד - באחד הדיסקוטקים גם תכננו נישה רחבה במבואת השירותים, ומיקמנו בה love seat לשני אנשים, עם ווילונות כבדים שאפשר לסגור בעזרתם את החלל", אומרת אבינועם.

"כיור השירותים הפך לאלמנט מושקע, חלק חשוב בתכנון ובעיצוב, כולל השאלה איך המים זורמים אליו. במועדון חדש תוכננו הכיורים במערך מפוזר, כאשר הברזים 'נופלים' אליהם מלמעלה ומראות קטנות צפות בחלל. בחלל אחר תוכננו צינורות המים החמים והקרים כך שכל צינור מגיע מכיוון אחר, שמאל או ימין, והם מקיפים את המראה העגולה. במסעדה אחרת, בעיית מקום הובילה לתכנון שוקת משיש באורך שלושה מטרים, המשמשת את שירותי הנשים והגברים גם יחד, והמראה שמעליה היא המפרידה בין שני החללים".

אפילו לאסלה גם יש טאץ' משלה, לדברי אבינועם. "לדים, גופי תאורה במתח נמוך, מותקנים מתחת לאסלה תלויה ומדגישים את הריחוף שלה. אפשר להתקין לדים גם בתוך מנגנון ריקון המים - המים המוארים צובעים את האסלה באור עדין ובדרך כלל כחלחל בכל פעם שמורידים אותם. המנגנון הזה נקרא 'מים בוערים' והוא מותקן בכמה חללים יוקרתיים שעיצבתי", היא אומרת ומוסיפה כי האפשרות הזו קיימת גם בברזים.



כנסייה קינקית

חיי הלילה רוויים אסוציאציות זימה, ובבר הגריפין שבתל אביב לקחו את הרעיון עד הסוף. על עיצוב המקום, בקונספקט כנסייתי-קינקי, אחראיים האדריכל טל נבות ושניים מבעלי המקום - יוסי שר ויובל בראשי. את הקונספט מחזק משחק ניגודים עיצובי של כנסייה דתית בעלת מוטיבים חילוניים, ומאפיינים נוצריים מסורתיים עם טוויסט מודרני. תמצאו כאן תאי וידוי כשירותים, ויטראז' בעל ניחוח מיני מרומז, עמדת די.ג'יי כמזבח ובילוי אינטימי בנישות, מול "הטקס" ההמוני שבחלל ה"בזיליקה" המרכזי.

האדריכלית ברכה קונדה הובילה עם אורי גלעד את העיצוב של מועדון קולנוע זמיר במתכונתו הראשונה. "כשהגענו לקולנוע הוקרנו בו סרטי סקס והוא היה אפלולי, אף אחד לא רצה לשבת על הכיסאות. המקום איגד זיכרונות קולקטיביים של תל אביביים, אנשים היו עומדים בחוץ ומסניפים ארומה של אנחות ואנקות", היא מספרת. לכן הרעיון שהנחה את עיצוב המקום עם הפיכתו מקולנוע למועדון היה מציצנות.

קונדה: "יצרנו סוגים שונים של סיטואציות הצצה - אפשרות להציץ דרך מחיצה או בין חללים, להציץ מהכניסה לבר העליון או להציץ אל רחבת הריקודים מנישות צדדיות ואינטימיות. בשירותים הוצבו מראות והיו כניסות נפרדות לנשים וגברים, אך התקיים מפגש משותף בתאים עצמם ולכן קבענו עיניות בדלתות, כך שניתן היה להציץ החוצה ולראות אם מי שקבעת איתו בשירותים אכן הגיע".

"מאחורי עיצוב חיי לילה עומדת הרבה פסיכולוגיה", אומר אבי אסף, מעצב פנים. "ידוע למשל כי שתייה חריפה מעודדת עישון, ולכן מעצבים הרבה בגוונים לבנים, שיוצרים אפקט מיוחד של העשן. התאורה ממוקדת על אזורים מסוימים, ויש לה אפקטים חשובים מאוד, וכמותה אפקטים נוספים שמחברים את הבליין לחוויה של ניתוק מהעולם".

לדבריו, מעצבים ואדריכלים מנסים לעורר התרגשות אצל הבליין על ידי שימוש באווירה מיסטית, אפלולית ומכשפת, אך בשנים האחרונות פועל במקביל לעיצוב הגדוש, הגרנדיוזי והתיאטרלי, גם קו אחר, השואף לאינטימיות, ביתיות ומשפחתיות, לתחושת בטיחות וביטחון החסרה לבליינים רבים בחיי הלילה.



טרנד המגה-ברים עבר

שמוליק בילגוראי וקרן פוזנר, בוגרי החוג לעיצוב פנים במסלול האקדמי במכללה למינהל, עיצבו את הבוקובסקי - בר תל אביבי שכונתי, בעיצוב קז'ואל ובאווירה אינטימית ואישית, המעניקה תחושת ביתיות. "הטרנד הקודם היה מגה ברים עם 100-200 מקומות ישיבה, וזה נגמר. תמיד היה גם קטע של לעצב שירותים מיוחדים.

אבל בשנים האחרונות הטרנד הוא ברים שכונתיים. הם עובדים הכי חזק וכל השאר הם שאריות משנים קודמות", מסכימים השניים. "בהתחלה המקום נראה כמו חורבה - הכל היה שבור, מקולף, חשוף. הייתה תקרת סיליקט שאותה פירקנו וגילינו מתחתיה תקרת עץ יפה שהיום היא התקרה במקום. הקונספט העיצובי מגיע ממקום של חוסר כסף, התנגשות בין חדש וישן, בין מה שיש לתוספות מבחוץ. אנחנו קוראים לזה במשרד 'האסתטיקה של הזבל'", הם צוחקים.

בקירות הישנים שתלו השניים ספריית עץ חדשה מלאה ספרים, הביאו גופי תאורה שעיצבו בעצמם כדי לחסוך בעלויות וקנו ריהוט בשוק הפשפשים, במחיר 100-120 ש"ח לפריט. המקום מתוכנן במבנה של פיק-אפ בר - בר מרכזי בחלל אחד ובחלל השני, המוקף ספריה, פינות ישיבה אינטימיות יותר. "קנינו ספרים במשקל ומילאנו את המדפים", מעידים השניים ומוסיפים כי בעיצוב לחיי לילה יש חשיבות רבה לנושא המיתוג, שיקבע את אופיו של המקום. "חושבים בכל מיני כיוונים - קהל היעד, המיקום, התקציב המשוער, פונקציות דרושות במקום - בר, מטבח, מקומות ישיבה ועמידה, מקום לשומר בכניסה ועוד".

מקום שהחל את דרכו כרעיון שיווקי הוא האגו בר בתל אביב. "הקונספט העיצובי משלב אלמנטים המאפיינים את ערוץ אגו כמו ספורט, אופנועים, פוקר, אקשן ונשים", מסבירה אדווה הופשטיין, שעיצבה את המקום. "הדגש היה על יצירת חלל שונה מהחללים המוכרים. הצבעים הבולטים הם אפור כהה, כסף, שחור, כתום ואדום, המופיעים בקווים חדים ואלכסוניים ובדימויים הלקוחים מעולמם המופלא של הגברים", היא מחייכת.

"בפועל זה מתורגם לאדום לוהט השולט בחלל הלאונג', עמדת די.ג'יי המעוצבת ככלוב לרקדנית, חדר VIP שקוף שלא משאיר מקום לדמיון, שולחנות בר המורכבים ממשטחי כדור רגל שולחני, אהילים מכדורי באולינג ועוד גימיקים".



היכל הקודש של המועדונים

חדרי ה-VIP הפכו בשנים האחרונות להיכל הקודש של מועדונים, ברים ומסעדות. מדובר בחדר אינטימי ובדרך כלל מבודד, שלקוחות מזמינים מראש כדי ליצור לעצמם טריטוריה פרטית. הסטטוס היוקרתי שנלווה לחדרי ה-VIP, בהם מתקיימים גם אירועים מיוחדים, אחראי לאווירה האקסלוסיבית השוררת בהם בדרך כלל, והמתבטאת בכורסאות מרופדות ובשולחנות מהודרים. לעתים החדר כולל גם מחיצה חד כיוונית, המאפשרת לאורחיו להביט החוצה מבלי להיראות.

ההשראות לעיצוב חיי לילה מגוונות: התקשורת בין הבליינים היא אחד השיקולים המנחים בעיצוב מקום. ג'וליאני, בר תל אביבי, תוכנן ועוצב על ידי אדריכל הפנים דניאל ליסי בשיתוף מרד "טל נבות ארכיטקטורה". הוא משלב ארכיטקטורה מודרנית בסגנון ניו יורקי עם צבעוניות וחומרים מקומיים.

דגש מיוחד הושם על תאורה ועל פרטי הריהוט שיוצרו כולם בהזמנה. זהו מקום של מינגלינג - מפגשים ו"התערבבות" חברתית, והבר המרכזי מבטא זאת היטב: ניתן להסתובב סביבו במעברים צרים ואינטימיים ולקיים קשר עין כמעט מכל מקום בחלל. החלל כולל גם פינות אינטימיות ופרטיות יותר מסביב לבר. למרות השטח הקטן יחסית, המקום, ובמיוחד הכניסה אליו, משדרים מרחב ועוצמה, מבלי לגלוש לאווירה הייטק קרה ומנוכרת.

לדברי קונדה, נהוג ליצור במועדונים תעתועים ויזואליים רבים, כמו פתח שמתגלה במבט חוזר כקיר, מראות שמגדילות חלל, תקרות מקומרות ועוד. "כשמתככנים מועדון שמים לב לפרטים שקשורים לאופן שבו המרחב הפרטי והציבורי נפרדים ומשתלבים זה בזה. בפיק אפים, למשל, יש מניפולציה מודעת ביצירת מעברים שיוצרים צפיפות ומפגשים שיוצרים חיכוך בין אנשים", היא אומרת.