2. להכין תשתית. כל צמח זקוק להשקיה עם ניקוז יעיל, לכמות אור בהתאם לצרכיו ולדישון. שימו לב, לא כדאי למלא מיכל באדמה מהחצר. צמח שגדל במיכל זקוק למצע 'מפנק' יותר, מבחינת איוורור, ניקוז ודישון. בתחתית המיכל, שחייב להיות מחורר בשניים-שלושה נקבים לפחות, יש להניח שכבת ניקוז יעילה (חצץ, טוף, חלוקי נחל או שברי חרס, למשל). מעליה שופכים שכבה עשירה של מצע גידול איכותי, ורק אז נוטעים את הצמחים. אחרי השתילה מומלץ להדק את מצע הגידול, שצריך להיות נמוך משפת המיכל בכשלושה עד חמישה ס"מ. על מצע הגידול רצוי לפזר טוף גרוס או שבבי עץ, השומרים על הלחות, מונעים הצצה מוגברת של עשבים שוטים ומייצבים את המצע. מתחת למיכל חשוב להניח צלוחית, שתקלוט את מי ההשקיה העודפים.

כדאי לדעת שאם ב'מיני גינה' שלכם הפרחים או הפירות נושרים, כנראה שתנאי הגידול שאתם מספקים לא מתאימים לצמחים. במצב כזה, כדאי לנסות מיקום שונה לעציץ, לבדוק מתי דישנתם לאחרונה או לוודא שההשקיה לא אינטנסיבית מדי. 

3. ליצור קולקציה מתאימה ולמקם נכון את הצמחים. אם, למשל, שותלים "גינת תה", כדאי לשלב עץ לימון-ליים עם שתילים של נענע, מנתה, לואיזה (לימונית), שיבה, סטיוויה ועשב לימון. לפני שמתחילים בשתילה, חשוב לברר מהי צורת הצימוח של כל שתיל שבו בחרתם. את הצמחים שצומחים לגובה, למשל, כדאי לשתול מסביב לגזע העץ. את הצמחים המשתרעים, רצוי לשתול קרוב יותר לשולי המיכל.

שימו לב: צמחי נענע ומנתה כדאי לשתול בצורה מבודדת בתוך המיכל. שיתלו אותם במיכל קטן, ואותו תטמנו בתוך המיכל הגדול כך ששוליו יישארו מחוץ למצע הגידול. אם לא תיעזרו בפטנט הזה, ינצלו הנענע והמנתה, שהם צמחים חזקים, את תנאי הגידול הטובים, יתפשטו במהירות וישתלטו על כל המיכל. גם אם אימצתם את השיטה, מומלץ להוציא מדי פעם את המיכל הקטן ולדלל את הנענע והמנתה, או להעבירם לכלי גדול יותר. 

4. לדאוג להשקיה סדירה. חשוב להשקות עד שעודפי המים נראים בצלוחית הניקוז, אבל היזהרו מעודף השקיה, שגורם לריקבון של מערכת השורשים. כמובן שאפשר להשקות את המיני-גינה עם משפך, אבל אם אתם עסוקים מדי, אפשר לחבר אותה למערכת השקיה ממוחשבת. במקרה כזה מומלץ להחדיר את צנרת הטפטפות דרך חורי הניקוז, בחלק התחתון של המיכל. הצנעה כזו מבטיחה השקיה יעילה ומסודרת וגם מראה הרבה יותר אסתטי.