את מעטפת הבניין לא חובה לחפות בחיפויים קשיחים, אלא ניתן לחפות בחיפויים רכים. חיפויים רכים יכולים להיות משלושה סוגים עיקריים:

  • צבע.
  • ציפוי מרקם.
  • שליכטה צבעונית.

 

בדיוק כמו בחיפויים קשיחים, גם לגבי חיפויים רכים חשובה התשתית: שכבת הרבצה לצורך איטום ושכבת הטיח לצורך יישור והחלקה.

 

צבע

 

כאשר מבצעים חיפוי חיצוני בצבע חשוב לזכור שהצבע הוא חומר נושם – האדים המצטברים בתוך המבנה עוברים דרכו ובכך מאפשרים אוורור המבנה ומונעים היוצרות עובש בחלק הפנימי של הקירות.  (דבר זה אינו קורה בצבעים מסוג פוליאוריתנית).

 

בניגוד לחיפויים קשיחים, אשר, במידה ומותקנים באופן נכון, אינם דורשים כמעט כלל תחזוקה (למעט בדיקות תקופתיות לאיתור נשירה, או התפוררות הרובה), הצבע דורש תחזוקה.

 

צביעה תחזוקתית תהיה לעולם טובה יותר אם השכבה החיצונית תקולף ורק אחר כך יצבע הקיר שוב.

 

הצבע הוא מוצר "מעתיק" ולא מוצר "מכסה". משמעות הדבר שגם לאחר הצביעה קיימת נִרְאוּת של הפגמים הקיימים בתשתית. לפיכך נדרשת הקפדה על שכבות התשתית, לרבות ההחלקה ואיטום הסדקים.

 

בסדקים חייבים לטפל לפני הצביעה, לא רק מסיבות אסתטיות. הצבע, בניגוד לתפיסה המקובלת, אינו מוצר גמיש (למרות שלפני המריחה הוא גמיש) ולכן אינו חומר שמגשר טוב על פני סדקים. לכן, לאחר המריחה הוא הופך למוצר לא אלסטי, כעין ציפוי, ואם קיימים סדקים, ללא מילוי מתאים קודם לצביעה, הם יישארו גם לאחר הצביעה.




טיח צבעוני, "מרדכי וולך"

 

ליישום של קירות חיצוניים בצבע, במידה והדבר נעשה בצורה נכונה ועם הצבע המתאים,  יש מספר יתרונות. ראשית, היישום הוא מהיר וזול באופן יחסי לפתרונות יישום אחרים. בנוסף, מניפות הצבעים שמציעות כיום חברות הצבעים הן כל כך עשירות בגוונים, שניתן, ליישם כל פנטזיה צבעונית. בגלל הקלות היחסית של היישום, ניתן בשלב התחזוקה לשנות את הצבע ובכך לרענן את מראה הבית באופן דרמטי, בהשקעה יחסית נמוכה.

 

בבחירת צבע יש לוודא שמדובר על צבע "נושם", רחיץ, שאינו מנדף חומרים רעילים ובעל עמידות סביבתית גבוהה – למניעת דהייה/הצהבה.

 

ציפויי מרקם

 

ציפויי מרקם הם חיפויים רכים, בעלי מרקם עבה יותר מאשר צבע, שיכולים להיות משני סוגים עיקריים:

 

ציפוי רגיל – חומרים שהם על בסיס פולימרי, בדרך כלל אקרילי, עם תוספת של אגרגטים, על מנת לקבל טקסטורה מחוספסת.

 

הציפויים הרגילים אינם גמישים ולכן אינם מסוגלים לגשר על פני סדקים.

 

בעולם המסחרי, לעיתים קרובים מוצרים אלה יקבלו שם מסחרי בעל סיומת Tex.

 

ציפוי גמיש - מוצרים מסוג זה פותחו בתחילת שנות התשעים, עם הגעת המבנים הקלים למגורי העלייה הגדולה. אז היה צורך לחפות מבנים שהרקע החיצוני שלהם היו לוחות צמנטיים עם תפרים, במקום השיטה הרגילה של לוחות בלוקים או בטון. לכן היה צורך במוצר גמיש, שמסוגל לגשר על סדקים.

 

ציפויים גמישים מורכבים ממערכת שבין שתיים לשלוש שכבות, הם עשירים בפולימרים ובעלי יכולת התארכות גבוהה במיוחד.

 

היישום מתבצע על ידי גלילה, מברשת, או התזה.

 

השימוש בציפויים מסוג זה מתאים לאזורים אורבאניים, עם זיהום אוויר גבוה ו/או עם רמת ויברציות גבוהה, או במבנים שכבר נסדקו.

 

חשוב לבדוק בהמלצות היצרן עד איזה רוחב סדקים מומלץ ליישם (בדרך כלל כ- 2 מ"מ).

 

בעולם המסחרי, לעיתים קרובות מוצרים אלה יקבלו שם מסחרי בעל סיומת Flex.




חיפוי חוץ של בית פרטי באמצעות שליכט מינראלי, "טמבור"

 

שליכטה צבעונית

 

בשנים האחרונות התפתח מאוד תחום השליכטה הצבעונית, אשר מיושמת בעיקר כחיפוי בבתים פרטיים.

 

השליכטה דורשת פחות תחזוקה מצבע, או ציפוי מרקם. יתרונה הגדול נעוץ בכך שהגוון והטקסטורה הוא חלק מהמוצר.

 

המגוון הגדול של טקסטורות (אגרגטים בגדלים שונים) וצבעים מאפשר תוצר מעניין ייחודי.

 

את השליכטה ניתן ליישם בעוביים שונים, עד לכ- 20 מ"מ – עובדה שגם היא מאפשרת יישום בגבהים משתנים על גבי אותו משטח. שילוב כל האלמנטים הללו גורם לאפשרות לקבלת אפקטים חזותיים מעניינים.

 

את השליכטה יש ליישם על גבי תשתית רגילה (שכבת הרבצה ושכבה מישרת), אך ניתן ליישם גם כאשר הקיר כבר צבוע, או כשיש עליו "שפריץ".

 

השליכטה יוצרת עמידות בפני מים, אך גם אינה מונעת אוורור המבנה וכן מסתירה פגמים קיימים.