כשלקוחותיה נוחתים בשדה התעופה, ממתינה להם לימוזינה עם נהג. הם נכנסים ומובלים אחר כבוד למרינה בהרצליה, תל אביב, אשדוד, אילת או נתניה, שם הם צפויים לראות לראשונה את ביתם החדש. בחזית הבית ימתין להם אדם נוסף שייטול מהם את המזוודות וליד דלת הכניסה תמתין היא, כשמפתח הבית בידה. היא תעניק אותו לאם המשפחה, שתפתח את הדלת, תופתע ותתרגש עד דמעות. ליד סלסלת פירות וכיבוד הם יגביהו כוסות שמפניה למזל טוב ויודו לה, בצרפתית כמובן. תמיד בצרפתית.

מעצבת הפנים אריאלה עזריה-ברקוביץ', 44, מיקמה את עצמה בתוך 10 שנים עמוק בתוך "הנישה הצרפתית". לא תמצאו בין לקוחותיה ישראלי אחד לרפואה, רק משפחות רבות מצרפת, שמעניקות לה "קארט בלאנש" ‏(יד חופשית‏), סכום כסף ומפתח לדירה שרכשו, במקרים רבים מבלי שביקרו בה כלל. קו הטלפון הישיר שלה מצרפת עמוס בקשות וטקס קבלת הפנים המתקתק שהיא עורכת הוא ריטואל שזר, כנראה, כן יבין - אבל ישראלי? ספק רב.


בשוק הנדל"ן והתיירות המקומי הם נקראים "הצרפתים" - כינוי כללי לאוכלוסיית התיירים והקבועים מצרפת, שהפכו בעשור האחרון לחלק מהנוף המקומי ולפלח ססגוני בשוק הדירות. אצל רובנו הם מתויגים כטיפוסים הקולניים שמציפים בחודשי הקיץ את חופי ישראל, שזופים יתר על המידה ונועלים נעלי מוקסין לבנות ‏(בלי גרביים‏).

התמונה הזו לעולם תרצד במוחנו עם השיר "סה בון פור לה מורל" ברקע. אבל אחרי שהתגוררה 30 שנה בצרפת, יודעת עזריה-ברקוביץ' את מה שגם פרנקופילים מושבעים לא תמיד יודעים - לדבר צרפתית, לקלוע לטעמם בעיצוב ולפנק אותם בדיוק כמו שהם אוהבים.

למרות שעלתה לארץ לפני 14 שנה, נדמה שהיא ממשיכה לחיות את "עיר האורות" כאילו ירדה מכבש המטוס זה מכבר, עם עברית רצוצה ומבטא צרפתי כבד. אבל אלה רק מוסיפים לנוכחותה המרשימה, שנראה כאילו נשלפה מסרט צרפתי, והופכים את הדוגמנית בדימוס והזמרת לשעבר, לדמות שגורמת לצרפתים להרגיש בבית.

הם נותנים בה את אמונם והיא מעצבת את בתיהם ודירותיהם - מרמת צבע המרצפות, דרך סוג המנורות וכלה בפרטים הקטנים ביותר כמו הסדינים, המגבות והסירים - ודואגת שגם המקרר יהיה מלא. לא במקרה שמו של בית העסק שלה הוא 2AAZ ‏(בעברית: "מא' עד ת'"‏). ואולם, מה שהחל כעניין מקצועי גלש עד מהרה אל מעבר לשירותי העיצוב שהיא מעניקה, ועזריה-ברקוביץ' מצאה את עצמה ככתובת המרכזית לכל בקשה וגחמה מצדם, בארץ שאינה מיודדת מדי עם השפה הצרפתית.