1. נתוני פתיחה

 

הלקוחות: נורית בן־אשר דגני, צורפת וסטייליסטית בתים (43), בן זוגה שלומי (44) ושלושת בניהם (בני 12, 10 ושנתיים).

 

הנכס: דירת 160 מ"ר בבניין מ־1954 ברחוב ווילסון בתל אביב.

 

המטרה: מתיחת פנים עיצובית שתעודד את בני הבית לבלות יותר זמן יחד; חידוש התשתיות ומוצרי החשמל.

 

אנשי מקצוע: האדריכל יובל הורביץ והקבלן מוטי מוצרי.

 

נורית בן-אשר דגני במרפסת ביתה, מטפלת בגינה צילום: עמית שעל

 

המסגרת: 250 אלף שקל ושמונה שבועות עבודה. השיפוץ, מספרת נורית, הסתיים ביתרה קטנה. "לא חרגנו מהתקציב, כי ידעתי ששיפוץ יעלה לי 10%–15% יותר ממה שאני מתכננת, אז הקצבתי פחות", היא מקדימה. "מעבר לזה, לא היה לי לאן לחרוג - זה כבר היה בא על חשבון האוכל של הילדים. אפשר לומר שזהו הקונספט העיקרי של השיפוץ: לשפץ בית בשמונה שבועות במקום בשמונה חודשים, כדי שיישאר לנו כסף למנורות.


"היה לי ברור שאני לא נכנסת לדירה עם חוטים תלויים. ויתרתי על ארונות, אבל לא על תאורה; יש כאן מספיק מקום אחסון. יש לי גומחות עטופות בבדים דקורטיביים שמחכות לארונות, והן ימשיכו לחכות, כי בשיפוצים סעיף הנגרות הוא בור ללא תחתית.

 

"עשיתי הרבה מאוד לבד, כמובן. בשמונת השבועות שבהם התנהל השיפוץ הזה הייתי כאן מדי יום, כל היום, ולא רק עמדתי ונתתי הוראות. נכון שלא סחבתי שקי בטון, אבל כל הזמן היה לי מה לעשות פה. עבדנו מאוד קשה כדי לשמור על הריצוף המקורי - בזלת עם בטון אפור ולא לבן. אין מקום שלא נסעתי אליו בארץ כדי לחפש השלמת ריצוף למטבח, והקרדיט הוא לקבלן שהצליח לשמור על הריצוף בסופו של דבר".