פירוקים שבאים מאהבה

BVD
פירוקים שבאים מאהבה


הרבה לפני פריחת אופנת ה"פירוקים" בישראל, שיפצו יעל וטל את ביתם באהבה רבה, שאותה העניקו לאבנים, שפורקו מטירות עתיקות באירופה- קרן סטון.



יעל וטל קרן נצרו בליבם את אהבתם לאבני בנייה עתיקות במשך שנים. הם שיפצו בהן את ביתם במו ידיהם, ומכיוון שלאהבה אין גבולות ומעצורים, גמלה בליבם ההחלטה להקים את חב' "קרן סטון", המתמחה ביבוא לבנים עתיקות מפירוקים של טירות קסומות באירופה, רצפות קרמיקה מהמאה ה-19, מזרקות ועוד אלמנטים שפורקו בצרפת, בלגיה והולנד.


כל מי שמבקר בחצר הפירוקים של "קרן סטון" באזור התעשייה של הוד השרון, מבין מיד, שהחברה הוקמה מאהבה. טל, שכיהן כמנכ"ל חברת תקשורת, הוא האחראי על הניהול, וקרן, אדריכלית ומעצבת פנים, אחראית על הקשר עם הלקוחות. בנסיעות הרכש לחברה עובדים טל ויעל ישירות עם מבצעי הפירוקים, ופועלים בשיתוף עם מיטב החברות באירופה העוסקות בפירוקים ובשימור. חומרי הבנייה העתיקים נבחרים תוך הקפדה על יופיים ואיכותם, ומטופלים בתשומת לב רבה בדרכם לישראל. מעבר לחידוש מלאי הלבנים והרצפות העתיקות, תמיד יש הפתעה ללקוחות, גזוזטרה מעוטרת, כותרות עמודים ועוד אלמנטים מיוחדים.

 

לבנים שמתייפות עם השנים
מדובר בלבנים, שגילן מגיע ל-300 שנים ויותר, אשר שימשו לבניית כנסיות, בתי כפר וטירות קסומות. המבנה הראשון שנבנה בכל אזור היו הכנסיות. מסביבן גם הוקם מפעל הלבנים המקומי. את הלבנים העתיקות יצרו בתבניות, שנחפרו באדמה ואחרי ייבוש החומר, נשרפו בתנורים, שגם הם נבנו מאדמה. תהליך זה יצר אבנים שאינן אחידות. עם התקדמות תעשיית הלבנים, פינו תבניות העפר את מקומן לתבניות עשויות מעץ, ולבנים אלו, בנות כ- 120 שנים, והן בעלות מרקם חלק יותר. באותם ימים לא שינעו סחורה ממקום למקום, והבתים נבנו מאותה אדמה עליה עמדו. לכן, קל לזהות את האזור ממנו הובאו הלבנים, על פי הגוון. לבנים שנוצרו באזורי החוף, צבען צהבהב ובהיר, וככל שמתרחקים מהחוף ומגיעים להרים, גווני הלבנים משתנים והופכים לאדום.

     

השימוש באבנים מפירוק אינו המצאה ישראלית. הבתים היפים ביותר שנבנים היום בבלגיה, הולנד וצרפת עשויים מלבני פירוק, שככל שמספר שנותיהם רב יותר, מחירן עולה.

המרוץ אחר לבנים עתיקות מביא את הזוג קרן לרכישות בטרם פירוק, כשהבית העתיק, שסומן כאתר לפירוק, עדיין עומד על תילו. לא אחת הם נוכחים במקום בשלב הפירוק ותחילת שלב הניקוי. בדרך זו הם נחשפים לאלמנטים נוספים אותם הם מוסיפים למלאי הפירוקים, הנמצא ב"קרן סטון", לדוגמא: אבני ריצוף בגדלים שונים ומיוחדים מסוג בלוסטון, המגיעים בגווני אפור שחור, אבן ריצוף בורגון וטרה קוטה עתיקה. גם את הקמינים, העמודים, הפרקסים ורצפות אלון, לא משאירים יעל וטל לאחרים, ושמחים לצרף אותם למשלוחים, שמגיעים לארץ אחרי שעברו שם ניקוי ומיון קפדני.

מאה שנים של אריחי ארט נובו וארט דקו
משנת 1840 ועד 1940 פרחה בצרפת ובבלגיה תעשיית אריחי קרמיקה שנעשו בידי אמנים בעבודת יד ובטכניקות מסורתיות שנשתמרו מאז ימי הביניים. האריח כולו עשוי קרמיקה שרופה בגודל כ- 15X15. הדוגמאות המדויקות התקבלו על ידי שימוש בשבלונות, שלתוכן יצקו את צבעי הקרמיקה. הייצור הידני של  אריחי הקרמיקה המעוטרים התרכז בידיהם של מספר משפחות, אשר אף הציגו בתערוכות של ארט דקו וארט נובו, ויש, המוצגים עד היום במוזיאונים ובגלריות, המתמחים בסגנונות אלה. באירופה קיימים אריחים שמחיר אחד מהם יכול להגיע עד 4000 יורו. האריחים, שעל חלקם האחורי מוטבעת האות M מבית Mofoua או-A מבית Amme , נחשבים ליוקרתיות יותר.

עם חדירת התעשייה הממוכנת, נעלמו בהדרגה המפעלים המשפחתיים, ובשנת 1940 נסגר האחרון. כל האריחים, הנמצאים היום בשוק, מקורם בפירוקים של בתי פאר וטירות, שנבנו עד אותה תקופה. ההיצע כולל מטרים בודדים ועד עשרות מטרים. בסטודיו של "קרן סטון" מוצג אוסף רצפות קרמיקה עתיקות ארט דקו וארט נובו בעיטורים של בורדרים מרהיבים ביופיים במידות ובגדלים שונים בהתאם לבית שממנו פורקו.

במהלך השנים האינטנסיביות של התעסקות בחומר, גילו יעל וטל, שקיים חוסר מסוים בגוונים של לבנים, אותם לא ניתן למצוא בפירוקים, לכן החליטו להוסיף למלאי הפירוקים סדרת לבנים חדשות בקשת גוונים מעניינת במיוחד, כמו, חאקי על גווניו, לבן ואפור. מרקם הלבנים החדשות חלק יותר, ובעל מראה מודרני יותר.
כל סוגי האבנים והאריחים, המוצעים לאדריכלים ולקהל הרחב, מתאימים לשילוב בסגנונות עיצוב שונים, ממראה עתיק, טוסקני וכפרי, ועד עיצוב בסגנון נקי ומודרני. הכל תלוי במינון הנכון ובדרך היישום.

www.kerenstone.co.il
רח הפטיש 10 הוד השרון        
 טלפון: 09-7464155   0544-257573



לכתבה המלאה במקור



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה