ארץ הררי הנחושת

אודית לורן בלקין ifeel
ארץ הררי הנחושת


הנחושת נחשבת לאחת המתכות הראשונות ששימשו את האדם לייצור כלים ואביזרי נוי. היא מופיעה בטבע כעופרה בתוך הסלע או בצורה טבעית וטהורה, מפוזרת על פני הקרקע



על פי ההשערות, הנחושת היתה ידועה לכמה מן התרבויות הקדומות ביותר והשימוש בה התבצע לראשונה כבר לפני כ-10,000 שנה, אז יצר ממנה האדם פריטים שונים. מחרוזת עשויה נחושת מאותה תקופה התגלתה בצפון עיראק וישנן גם עדויות לכך שבאזור ששייך בימינו לטורקיה התיכו נחושת וייצרו ממנה כלים בסביבות שנת 6,400 לפני הספירה. השימוש בנחושת הטבעית מוכר לנו לפחות כבר 6,000 שנה, אם לא יותר, אם כי זו איננה הנחושת שנכרתה והופקה מן האדמה או עברה עיבוד מיוחד, אלא נאספה מהקרקע ושימשה לעשיית קישוטים וחרוזים פשוטים ביותר.

ידוע כי בין האלף השישי לאלף הרביעי לפני הספירה, הגיעו שבטים קדומים לבקעת תמנע שנמצאת כ-30 קילומטרים מצפון לאילת בשל עפרות הנחושת המצויות בה. בבקעה זו מצויים סלעים רבים שמכילים מינרלים חשובים, בהם הנחושת, שנחשבת כמתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתמנע התגלו שרידים וסימנים להתפתחות הכרייה וההפקה על כל שלביהן וישנן עדויות לכך שתקופת הבראשית של הפקת הנחושת מעפרות באזור שלנו השתרעה על פני יותר מ-2,000 שנה.

פעילות כריית הנחושת בתמנע התחדשה על ידי פרעוני רעמסס המצרים במאות ה-14 וה-12 לפני הספירה. רק לאחר קום המדינה, בשנת 1951, הוקמו מכרות חדשים על בסיס כלכלי. המכרות עברו גלגולים רבים ולפני כחודשיים, בתחילת ספטמבר 2007, נחנך מחדש מפעל לכריית נחושת שצפוי להפיק נחושת טהורה בהיקף של 22 טונות בשנה תוך שנים ספורות.


 
מימין לשמאל: Tord Boontje, הולנד ו-Guess

תקופת הנחושת הקדומה

הנחושת נתנה את שמה לתקופה הכלכוליתית, הלא היא תקופת הנחושת, שמתוארכת לאלף הרביעי לפני הספירה (כלקוס - נחושת, ליתוס - אבן). בתקופה זו החלו תרבויות קדומות להשתמש בכלי מתכת לצד כלי האבן הקדומים יותר. התיעוד הקדום ביותר של הפקת נחושת מעפרות נמצא בכתבים מצריים עתיקים המתארים את תהליך ההפקה ממכרות בחצי האי סיני בסביבות שנת 3,800 לפני הספירה. הפקה ועיבוד של נחושת התבצעו גם בישראל של אותה תקופה.

אחד מהאוצרות הארכיאולוגיים המרשימים והידועים בארץ הוא "מטמון נחל משמר", שמתוארך לסביבות 3,400 לפני הספירה. המטמון נמצא במערה טבעית במדבר יהודה לא רחוק מעין גדי. התגלו בו למעלה מ-400 חפצי נחושת יפהפיים ומתוחכמים, הן ברמה הביצועית והן ברמה הטכנולוגית. הם כוללים ראשי אלות, אזמלים, קרדומים, כתרים ועוד.

מעניין לציין שבהרי האלפים, בין איטליה לאוסטריה, התגלה אדם שהשתמר בקרח משנת 3,200 לפני הספירה ובידו גרזן בעל חוד נחושת. על פי ממצא זה וממצאים אחרים ניתן לקבוע כי השומרים השתמשו בנחושת והכינו ממנה חפצים בסביבות שנת 3,000 לפני הספירה. גם המצרים הכינו באותה תקופה חפצים מנחושת ובאחת הפירמידות אף נמצאה צנרת נחושת בת כ-5,000 שנים.


 
מימין לשמאל: Joe Papendrick ו-Lamor Marok

אלת האהבה והנחושת

נחושת נקשרה במיתולוגיה היוונית לאלת האהבה והיופי אפרודיטה, שלפי אחד המיתוסים נולדה מקצף הגלים ליד האי קפריסין. גם האלה הרומאית ונוס, שנחשבה בתקופה הקלאסית כמקבילה של אפרודיטה, מוכרת ביותר בשל יצירות האמנות שמתארות את לידתה מן הים ומקצף הגלים לחופו של האי קפריסין. אי זה שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, קיבל את שמו מהמתכת, שכן מקור שמה של המתכת בלטינית הוא Cuprum. היום נקראת המתכת בלעז Copper.  

הנחושת מאופיינת בגונה האדמדם, אך כתוצאה מפגעי מזג אוויר ותהליכים כימיים שונים שנעשים בצורה מכוונת במעבדה, היא מתחמצנת ומקבלת צבע ירוק מלוכלך. איכות הליטוש שלה וכן הגמישות טובות למדי, מה שמאפשר שימוש בה והפיכתה לצורות שונות, כמו חוטים, ריקועים, שפופרות וכו'. הנחושת בעלת מוליכות תרמית ומוליכות חשמלית גבוהות.

כיום היא משמשת בעיקר בתעשיית החשמל והאלקטרוניקה בשל היותה מוליך חשמלי בעל התנגדות נמוכה. כמו כן, משמשת הנחושת לייצור ידיות ופרזולים, מנועים, מגנטים, מעגלים מודפסים וחלקים פנימיים למחשבים, מטבעות כסף, כלי בישול ונגינה, חפצי נוי ועוד. במסגרת החזרה האופנתית לגוני המתכת למיניהם זוכה הנחושת לעדנה מחודשת והיא מופיעה כחומר או כגוון כמעט בכל מקום.


 
רחל פייסלזון במינה, בית של עיצוב

ימי העדנה החדשים

מעצבים רבים עושים שימוש בחומר כשהם מעוניינים לשלב חומר מתכתי שישמור על מראה חמים. לדברי המעצב חיים קרנדג'י, "נחושת היא מתכת שמאוד קל לעבוד איתה בעיקר בטכניקה של ריתוך. עדיף להשתמש בנחושת כשרוצים ליצור מפגשים מעניינים בין סגנונות וחומרים. הנחושת מתאימה כחומר מבריק לעיצוב בסגנון מודרני וכשהיא מלוטשת ומחומצנת לעיצוב במראה אותנטי. בשל גונה האדמדם מעבירה הנחושת תחושה חמה ולאחרונה, בשל החזרה למגמה המתכתית, היא נכנסת בנגיעות בעיקר בגופי תאורה, באביזרי נוי ובשולחנות צד". דוגמה לכך ניתן לראות בעיצובה של מיטה מבית קרנדג'י, שהגב והחזית שלה עוטרו ריבועי נחושת ויוצרים מראה מנצנץ ומעניין.

רינה אלקובי, מעצבת הבית של מטבחי דקור, אומרת כי "הנחושת היא חומר חם שמתאים בכל אותם מקרים שבהם אנו זקוקים לחומר קשיח ועמיד, אך לא רוצים לאבד מחמימות העיצוב. העבודה עם הנחושת מאפשרת יצירתיות והתוצאות המתקבלות מוסיפות לאווירה חמה וביתית". בהתאם לכך, מציעה חברת LA CUCINA סדרת תנורים שמשלבת ייצור אמנותי בעבודת יד תוך שימוש בנחושת וזהב המעניקים לפריטים מראה עתיק ואותנטי.

עוד מתוצרת אותה חברה מוצעת סדרת כלי בישול עשויים נחושת שיוצרו בעבודת יד לקבלת אופי אתני מסורתי. לדברי חווה ביטרמן, קניינית ואחראית מסחור חזותי בדומו, "למטבח בעל אופי יוקרתי, מתאימים סירים מנחושת בעיצובים מהודרים. סירי הנחושת של חברת MAUVIEL הצרפתית, מיוצרים בטכנולוגיות חדישות תוך הקפדה יתרה על העיצוב. הסירים מצופים נחושת מבהיקה התורמת ליופיים ולאיכותם".


 
מימין לשמאל: קמחי תאורה ו-Joe Papendick

לדברי גל יערי מחברת WIND & WATER, "הנחושת, בניגוד למתכות אחרות, מייצרת אווירה חמה. השימוש בנחושת בעיצוב נובע מהיותה נוחה לעיבוד ובשל המראה הכפרי והחמים שמתקבל. הנחושת חוזרת עכשיו לאופנה במסגרת סגנון הרטרו של שנות ה-70, אז היתה נפוצה ביותר". בין היתר, מוצעים בווינד&ווטר גופי תאורה עשויים נחושת, בתי נר, מראות ושעוני קיר ממוסגרים ופריטים בגוון נחושת, כמו כריות, פופים וכדומה. גופי תאורה אתניים עשויים נחושת מוצעים גם בלאמור מארוק בדיזיין סנטר.

הנחושת לא פוסחת גם על חדרי הרחצה. חברת אלוני למשל, מציעה אמבטיה שעומדת עצמאית בחלל שמצופה בצידה החיצוני נחושת אדמדמה. חברת נגב מציעה ברזים וכיורים בגימור במראה נחושת כפרי ועתיק. בסופר קרמיק - ויה ארקדיה, ניתן למצוא מגוון מוצרים בעיצוב נחושתי, החל מאריחי דקור לעיטור קירות המטבח וכלה באריחי גרניט פורצלן במראה נחושת, שצבעם המיוחד הופך אותם לפריט עיצובי בפני עצמו בחלל חדר הרחצה. ההשערות, הנחושת היתה ידועה לכמה מן התרבויות הקדומות ביותר והשימוש בה התבצע לראשונה כבר לפני כ-10,000 שנה, אז יצר ממנה האדם פריטים שונים. מחרוזת עשויה נחושת מאותה תקופה התגלתה בצפון עיראק וישנן גם עדויות לכך שבאזור ששייך בימינו לטורקיה התיכו נחושת וייצרו ממנה כלים בסביבות שנת 6,400 לפני הספירה. השימוש בנחושת הטבעית מוכר לנו לפחות כבר 6,000 שנה, אם לא יותר, אם כי זו איננה הנחושת שנכרתה והופקה מן האדמה או עברה עיבוד מיוחד, אלא נאספה מהקרקע ושימשה לעשיית קישוטים וחרוזים פשוטים ביותר.

ידוע כי בין האלף השישי לאלף הרביעי לפני הספירה, הגיעו שבטים קדומים לבקעת תמנע שנמצאת כ-30 קילומטרים מצפון לאילת בשל עפרות הנחושת המצויות בה. בבקעה זו מצויים סלעים רבים שמכילים מינרלים חשובים, בהם הנחושת, שנחשבת כמתכת הראשונה שנעשה בה שימוש ליצירת כלי עבודה, כלי נשק, כלי בית, כלי יוקרה ופולחן. בתמנע התגלו שרידים וסימנים להתפתחות הכרייה וההפקה על כל שלביהן וישנן עדויות לכך שתקופת הבראשית של הפקת הנחושת מעפרות באזור שלנו השתרעה על פני יותר מ-2,000 שנה.

פעילות כריית הנחושת בתמנע התחדשה על ידי פרעוני רעמסס המצרים במאות ה-14 וה-12 לפני הספירה. רק לאחר קום המדינה, בשנת 1951, הוקמו מכרות חדשים על בסיס כלכלי. המכרות עברו גלגולים רבים ולפני כחודשיים, בתחילת ספטמבר 2007, נחנך מחדש מפעל לכריית נחושת שצפוי להפיק נחושת טהורה בהיקף של 22 טונות בשנה תוך שנים ספורות.


 
מימין לשמאל: Tord Boontje, הולנד ו-Guess

תקופת הנחושת הקדומה

הנחושת נתנה את שמה לתקופה הכלכוליתית, הלא היא תקופת הנחושת, שמתוארכת לאלף הרביעי לפני הספירה (כלקוס - נחושת, ליתוס - אבן). בתקופה זו החלו תרבויות קדומות להשתמש בכלי מתכת לצד כלי האבן הקדומים יותר. התיעוד הקדום ביותר של הפקת נחושת מעפרות נמצא בכתבים מצריים עתיקים המתארים את תהליך ההפקה ממכרות בחצי האי סיני בסביבות שנת 3,800 לפני הספירה. הפקה ועיבוד של נחושת התבצעו גם בישראל של אותה תקופה.

אחד מהאוצרות הארכיאולוגיים המרשימים והידועים בארץ הוא "מטמון נחל משמר", שמתוארך לסביבות 3,400 לפני הספירה. המטמון נמצא במערה טבעית במדבר יהודה לא רחוק מעין גדי. התגלו בו למעלה מ-400 חפצי נחושת יפהפיים ומתוחכמים, הן ברמה הביצועית והן ברמה הטכנולוגית. הם כוללים ראשי אלות, אזמלים, קרדומים, כתרים ועוד.

מעניין לציין שבהרי האלפים, בין איטליה לאוסטריה, התגלה אדם שהשתמר בקרח משנת 3,200 לפני הספירה ובידו גרזן בעל חוד נחושת. על פי ממצא זה וממצאים אחרים ניתן לקבוע כי השומרים השתמשו בנחושת והכינו ממנה חפצים בסביבות שנת 3,000 לפני הספירה. גם המצרים הכינו באותה תקופה חפצים מנחושת ובאחת הפירמידות אף נמצאה צנרת נחושת בת כ-5,000 שנים.


 
מימין לשמאל: Joe Papendrick ו-Lamor Marok

אלת האהבה והנחושת

נחושת נקשרה במיתולוגיה היוונית לאלת האהבה והיופי אפרודיטה, שלפי אחד המיתוסים נולדה מקצף הגלים ליד האי קפריסין. גם האלה הרומאית ונוס, שנחשבה בתקופה הקלאסית כמקבילה של אפרודיטה, מוכרת ביותר בשל יצירות האמנות שמתארות את לידתה מן הים ומקצף הגלים לחופו של האי קפריסין. אי זה שהיה מקור עיקרי לעפרות נחושת בתקופה ההלניסטית, קיבל את שמו מהמתכת, שכן מקור שמה של המתכת בלטינית הוא Cuprum. היום נקראת המתכת בלעז Copper.  

הנחושת מאופיינת בגונה האדמדם, אך כתוצאה מפגעי מזג אוויר ותהליכים כימיים שונים שנעשים בצורה מכוונת במעבדה, היא מתחמצנת ומקבלת צבע ירוק מלוכלך. איכות הליטוש שלה וכן הגמישות טובות למדי, מה שמאפשר שימוש בה והפיכתה לצורות שונות, כמו חוטים, ריקועים, שפופרות וכו'. הנחושת בעלת מוליכות תרמית ומוליכות חשמלית גבוהות.

כיום היא משמשת בעיקר בתעשיית החשמל והאלקטרוניקה בשל היותה מוליך חשמלי בעל התנגדות נמוכה. כמו כן, משמשת הנחושת לייצור ידיות ופרזולים, מנועים, מגנטים, מעגלים מודפסים וחלקים פנימיים למחשבים, מטבעות כסף, כלי בישול ונגינה, חפצי נוי ועוד. במסגרת החזרה האופנתית לגוני המתכת למיניהם זוכה הנחושת לעדנה מחודשת והיא מופיעה כחומר או כגוון כמעט בכל מקום.


 
רחל פייסלזון במינה, בית של עיצוב

ימי העדנה החדשים

מעצבים רבים עושים שימוש בחומר כשהם מעוניינים לשלב חומר מתכתי שישמור על מראה חמים. לדברי המעצב חיים קרנדג'י, "נחושת היא מתכת שמאוד קל לעבוד איתה בעיקר בטכניקה של ריתוך. עדיף להשתמש בנחושת כשרוצים ליצור מפגשים מעניינים בין סגנונות וחומרים. הנחושת מתאימה כחומר מבריק לעיצוב בסגנון מודרני וכשהיא מלוטשת ומחומצנת לעיצוב במראה אותנטי. בשל גונה האדמדם מעבירה הנחושת תחושה חמה ולאחרונה, בשל החזרה למגמה המתכתית, היא נכנסת בנגיעות בעיקר בגופי תאורה, באביזרי נוי ובשולחנות צד". דוגמה לכך ניתן לראות בעיצובה של מיטה מבית קרנדג'י, שהגב והחזית שלה עוטרו ריבועי נחושת ויוצרים מראה מנצנץ ומעניין.

רינה אלקובי, מעצבת הבית של מטבחי דקור, אומרת כי "הנחושת היא חומר חם שמתאים בכל אותם מקרים שבהם אנו זקוקים לחומר קשיח ועמיד, אך לא רוצים לאבד מחמימות העיצוב. העבודה עם הנחושת מאפשרת יצירתיות והתוצאות המתקבלות מוסיפות לאווירה חמה וביתית". בהתאם לכך, מציעה חברת LA CUCINA סדרת תנורים שמשלבת ייצור אמנותי בעבודת יד תוך שימוש בנחושת וזהב המעניקים לפריטים מראה עתיק ואותנטי.

עוד מתוצרת אותה חברה מוצעת סדרת כלי בישול עשויים נחושת שיוצרו בעבודת יד לקבלת אופי אתני מסורתי. לדברי חווה ביטרמן, קניינית ואחראית מסחור חזותי בדומו, "למטבח בעל אופי יוקרתי, מתאימים סירים מנחושת בעיצובים מהודרים. סירי הנחושת של חברת MAUVIEL הצרפתית, מיוצרים בטכנולוגיות חדישות תוך הקפדה יתרה על העיצוב. הסירים מצופים נחושת מבהיקה התורמת ליופיים ולאיכותם".


 
מימין לשמאל: קמחי תאורה ו-Joe Papendick

לדברי גל יערי מחברת WIND & WATER, "הנחושת, בניגוד למתכות אחרות, מייצרת אווירה חמה. השימוש בנחושת בעיצוב נובע מהיותה נוחה לעיבוד ובשל המראה הכפרי והחמים שמתקבל. הנחושת חוזרת עכשיו לאופנה במסגרת סגנון הרטרו של שנות ה-70, אז היתה נפוצה ביותר". בין היתר, מוצעים בווינד&ווטר גופי תאורה עשויים נחושת, בתי נר, מראות ושעוני קיר ממוסגרים ופריטים בגוון נחושת, כמו כריות, פופים וכדומה. גופי תאורה אתניים עשויים נחושת מוצעים גם בלאמור מארוק בדיזיין סנטר.

הנחושת לא פוסחת גם על חדרי הרחצה. חברת אלוני למשל, מציעה אמבטיה שעומדת עצמאית בחלל שמצופה בצידה החיצוני נחושת אדמדמה. חברת נגב מציעה ברזים וכיורים בגימור במראה נחושת כפרי ועתיק. בסופר קרמיק - ויה ארקדיה, ניתן למצוא מגוון מוצרים בעיצוב נחושתי, החל מאריחי דקור לעיטור קירות המטבח וכלה באריחי גרניט פורצלן במראה נחושת, שצבעם המיוחד הופך אותם לפריט עיצובי בפני עצמו בחלל חדר הרחצה.


לכתבה המלאה במקור



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה