גם אתם חולמים על גינה פורחת?

נטשה קוראת, מתלהבת, חולמת, שותלת, משקה, מדשנת ו...מגלה כמה קשה להיות חקלאי. זה לא מפריע לה להמשיך לחלום על גינה מפוארת, וגם לתת טיפים מצוינים לגננים חובבים

שני ספרים שאני קוראת בזמן האחרון (Jamie at Home/Jamie Oliver; The Kitchen Diary/Nigel Slater) גרמו לי ללכלך את ידי, לחפור באדמה מדושנת בזבל אורגני ולנסות לשתול ירקות לחורף. בשני הספרים, הירקות והפירות שמהם מכינים מטעמים מגיעים לצלחת הישר מהגינה האורגנית הביתית. ג'יימי אוליבר, שמוכר לרבים מתוכנית הבישול "השף העירום", וגם הסופר והבשלן הבריטי נייג'ל סלייטר, מתארים בהתפעלות מתכונים מיבולי ירקות, עשבי תבלין ופירות שהניבו הגינות הפרטיות שלהם (הקליקו כאן לצילומים מהגינה של סלייטר). בספר של אוליבר יש גם תיאורים, הסברים וטיפים מפורטים לגידול ירקות בגינה הפרטית ולהפיכתם למאכלים מגרים ומעוררי תיאבון.

גינה לי עלובה

אז גם אני מנסה את מזלי בגידול ירקות ועשבי תבלין. מערוגה קטנה של עשבי התבלין ששתלתי כבר בקיץ הצלחתי לגדל שיח עצום של בזיליקום שנטחן לפסטו שקדים ריחני, לואיזה שייבשתי לקראת החורף ועכשיו אנחנו מכינים ממנה תה ריחני, ומזרקה ענקית ופרועה של לימונית שמשמשת גם היא לתה צמחים. שאר עשבי התבלין, המרווה, התימין, הנענע והאורגנו עוד לא נקלטו, וחלקם אפילו מתו, ולכן הערוגה נראית ערומה ועצובה.

אדנית תבלינים. מהצמח לצלחת (צילום: נורית חרמון)

לצד ערוגת התבלינים שתלתי גינה קטנה - אבל ממש קטנה - לחסות וירקות חורף. מן ניסיון כזה שאם יצליח, אני מפנטזת שאעז ואתרחב לגינה שאפתנית וגדולה

יותר, וחולמת איך אתהלך בין הערוגות הבשלות עם סלסלה מקש שלתוכה אלקט את מה שצמח. בינתיים קנינו ושתלנו שתילי חסה ערבית, חסה עגולה, שומר, קולורבי ירוק וסגול, תות שדה ועלים לסלט כמו רוקט, מיזונה, עלים מרירים המתאימים לסלט ושרביל שנראה כמו פטרוזיליה. התותים מתו מיד, החסה העגולה לא נקלטה ונבלה, אבל שאר הירקות והעשבים נקלטו. אחרי כחודש אספתי כמה חסות קטנות ועלי סלט שהפכו לשיחים צפופים והכנתי סלט ירוק ומקסים. לא היה לי מושג אם החסה תמשיך לצמוח אם אקטוף לה את כל הראש, אז קטפתי בזהירות עלים מסביב, שהספיקו לסלט.

לחלום מותר, לא? (צילום: Index Open)

העצות של ג'יימי

ואז ירד מבול ורמס ומחץ את כל הירקות הרכים, ועכשיו הגינה נראית עלובה ומסכנה מתמיד. אבל אני מתעקשת ללמוד, ועל המרפסת כבר מחכה לי קרטון מלא בשתילים ירוקים ורעננים של חסות טריות ושל כרוב לבן. בינתיים אני מעלעלת בין הצילומים היפים שצולמו בגינה של אוליבר, מתמלאת קנאה למראה הערוגות המסודרות והעשירות שלו, וגם לומדת ממנו כמה טיפים יעילים לגינון:

כדי להצליח בגידול תותים, כדאי לשתול אותם בתוך סלים תלויים שיגנו עליהם מפני פגעי מזג האוויר ומפני מזיקים.

בכרוב ובקולרבי ששתלתי חוגגים המזיקים ומחוררים בלי רחמים
את העלים הצעירים. גיליתי שכדי לגדל ירקות צריך באמת "ללכלך את הידיים" ולפתח חיבה לתולעים וזחלים. אמצתי את שיטתו הידידותית והאורגנית של אוליבר ודליתי במו ידיי ובלי אף "איחס ופיחס" זחלים ירקרקים מבין עלי הכרוב.

אזרתם אומץ ודליתם את הזחלים? ג'יימי מציע להניח אותם על אדמה לחה הרחק מהירקות, וכך עשיתי אני.

עוד למדתי מהספר המקסים שכדי שהגשם לא ירמוס את העלים העדינים של הרוקט והחסה כדאי לכסות את הערוגה ב"שמיכה" מגינה עשויה רשת שאפשר לקנות במשתלות.

והכי חשוב, למדתי ממנו שאפשר לעשות טעויות, ושהכי חשוב ליהנות, כי לגדל ירקות זה תהליך ארוך, שונה מחיי האינסטנט שאנחנו רגילים אליהם.

גשם, מזיקים, צמחים מתים - אני לא מתייאשת ומבטיחה מעקב שוטף אחרי המתרחש בגינה הקטנה שלי.

ג'יימי אוליבר. גם מבשל, גם שותל (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

שיק בקליק: החצר האחורית

אחד מהתחביבים המאוד אמריקאים שאימצתי בתקופה שגרתי בניו יורק היה להיסחב אחרי קרובת משפחה שגרה בפרברים של התפוח הגדול למכירות חצר. בעצם את כל הדירה שלי במנהטן ריהטתי במציאות שקניתי בזיל הזול במכירות האלה, ומאז אני מתגעגעת לאדרנלין של החיפושים. כשגיליתי בחצר האחורית של בית בכפר ויתקין את החנות באק יארד, הבנתי מיד שמצאתי עוד שתי משוגעות למכירות חצר האמריקאיות, שהפכו את התחביב לביזנס.

צביה לאור ואיריס ארקין, חברות ובעלים של "באק יארד", גילו את הלהט המשותף לסגנון הקאנטרי האמריקאי כשהתגוררו בארה"ב. שם הן בילו כל סוף שבוע במכירות חצר ובשווקי פשפשים. שתיהן התאהבו ב"ענתיקות" האמריקאיות, שביחס לאירופאיות הן הרבה יותר פשוטות, פונקציונאליות וצבעוניות. ביחד הן החליטו לייבא ארצה ריהוט אמריקאי המצטיין בפשטות ופריטים שימושיים ודקורטיביים אחרים בסגנון כפרי. ככה הן לא נאלצו לוותר על התחביב שלהן - כל כמה חודשים הן נוסעות חזרה לאמריקה וחורשות את המדינה בחיפוש אחר מציאות