הספה לובשת פראדה

רינה וייסגלס מעריב NRG
הספה לובשת פראדה


אחרי שהאדריכל ומעצב הפנים מסיימים את עבודתם, טלי סבג נכנסת לבתים ודואגת להתאים את הספה לעציץ ואת המגבת לשירותים. במילים אחרות, תכירו את הלייף סטייל דיזיינר, שמסדרת לעשירי כנען את החיים מחדש



בעידן בו כל מי שמכבד את עצמו לא זז בלי סטייליסט צמוד, היה זה רק עניין של זמן עד שענף הסטיילינג האישי ייצא מהארון ויתחיל להשתלט גם על תחום הבית. הסטיילינג כמקצוע אמנם עוד לא הפך לחלומה הרטוב של כל אם פולנייה עבור ילדיה, אבל הוא בהחלט קנה לעצמו קהל מעריצים שכבר לא רצים לשופינג בעצמם.

העניין מאוד פשוט: במקום להתאמץ לפתח טעם אישי, מאתרים את הסטייליסט שמחזיק בסגנון המבוקש, כזה שיודע מה יושב עליך הכי טוב ומה הולך עם מה, ומשאירים בידיו את מלאכת הבחירה. אלא שמתברר שלא רק ארון הבגדים זקוק למלביש צמוד שיעשה בו סדר, גם הבית צריך טאץ' אישי של סטייליסט מקצועי.

על מושג ה"לייף סטייל דיזיין" שמעתי לראשונה מטלי סבג, 43, גרושה פלוס שניים והבעלים של "טלי'ס" בנווה צדק בתל אביב. "טלי'ס" היא חנות קונספט ושואו רום, המרכזת פריטים יוקרתיים לעיצוב חללי ופריטי אמנות ועיצוב מוקפדים ועדכניים ביבוא בלעדי.

אבל מאז נפתחה החנות עברו המון מים בנהר, לדברי סבג. "כש'טלי'ס' נפתחה, תעודת הזהות שלי היתה 'החנות עם המתנות הכי יפות בארץ'", היא אומרת. "מאז, נישת המתנות היוקרתיות קיימת, אבל היא מינורית, והיום הקונספט הוא'לייף סטייל דיזיין' לאירועים, בתים, משרדים וכדומה".

כמה מאות דולרים לחודש, והיא שלכם
אז מהי בעצם מהות העבודה של הלייף סטייל דיזיינר? אני מנסה להבין, ותוהה האם זה הוא שעוסק במלאכת התאמת הלואי ויטון לווילון. סבג מחלצת אותי מהמבוכה ומסבירה: "כשהאדריכל והמעצב יוצאים מהתמונה, אני נכנסת. אני יוצקת את התוכן לבית: את הריהוט, הווילונות, האקססוריז, מגבות הידיים, המצעים, הנרות, הפרחים, האמנות. אני מכניסה את הנשמה לבית, את העניין, את מה שהופך אותו לנעים".

ומה קורה אם בעלי הבית לא מטורפים על הסטייל שלך?
"אני חייבת להתחבר לאנשים, אחרת לא אוכל לעשות את העבודה. היו מקרים שוויתרתי על פרויקטים בגלל החיבור. העבודה היא קודם כול ברמה האישית. לקבל מבעלי הבית מידע על מה שהם רוצים זו עבודה אינטימית, והם חייבים לסמוך עליי".

למה הם לא סומכים על הטעם של עצמם? כל כך קשה לבחור עציץ?
"אנשים מבולבלים, השפע משגע אותם. לאדם לוקח הרבה זמן להתבשל על הבית, לתת לו אופי, להגיע לרמת התחושה שהוא אוהב".

נראה שכמו בכל דבר אחר שאתה מפסיק לעשות, גם במקרה של עיצוב הבית שלך אתה מאבד את הכושר. השאלה היא, האם אחרי שמישהו מקבל עבורך את מרבית ההחלטות, עד לרמת המגבות, פתאום קשה לך לבחור לבד אפילו את נייר הטואלט? במילים אחרות, ניסיתי לברר האם התענוג ממכר. מתברר שכן. סבג מגלה כי ישנם לקוחות שמרימים לה טלפון על מנת לקבל הכוונה למיקום של פריט מסוים. "יש אנשים שיודעים יותר מה הם רוצים ויש שפחות, וזה לגיטימי", היא אומרת.

בכל מקרה, גם אחרי שהיא מיקמה את התמונה, סבג לא ממהרת לצאת ממנה. מבחינתה, תמיד יש מקום לשינויים. "יש בתים שאני עושה להם ריטיינר חודשי", היא אומרת. "מדובר באנשים שמארחים הרבה, אז אנחנו מתכווננים לפי האירוח ואני מביאה בכל פעם פריטים אחרים להשלמה: פרחים, נרות, מנורה חדשה.

"אני מאוד אוהבת, למשל, שהביקור החודשי שלי נופל כשהם נוסעים, ואז יוצא לי להפתיע אותם במגע קסם, כמו פיה, מפתיעה, משנה ומחדשת. אני אוהבת שינויים ודינמיקה, אני אוהבת לצבוע וליצור. זה ללא ספק דבר נהדר, שאנשים גם מתמכרים אליו".

וכמה עולה פיה בימינו?
"זה מאוד מאוד משתנה ותלוי בגודל הפרויקט ואם זה אירוע, בית או לובי. בעיקרון זה נע בין 100 ל-170 דולר לשעה, אבל ישנם בתים גדולים שבהם שעה שווה לעשר דקות בבית אחר, אז המחיר משתנה בהתאם. המחיר של פרויקט ממוצע נע בין 5,000 ל-20 אלף דולר. ריטיינר חודשי עולה בערך 1,400 דולר , לא כולל הפריטים שאני קונה, זהו רק שכר העבודה שלי".

יש ללקוחות שלך קווים מאפיינים, למעט כסף?
"מובן שזה כסף. אבל מעבר לכך, הם פיינשמעקערים, אנשים שרוצים את הטוב ביותר. לא חסרים בתים עם הרבה כסף ומעט טעם, אבל אני עובדת עם אנשים שמבינים עניין ורוצים לקבל את הטוב ביותר".


השינוי מתחיל בתוכנו
עוד לא ממש הבנתי מה בדיוק סבג עושה, אבל התחלתי להבין ש: א. אני רוצה כזו עבודה. ב. אני רוצה כזו עובדת אצלי בבית ו-ג. כל התשובות נכונות. כך או כך, עושה רושם שבגלגול הזה אצטרך לבחור את הנרות בעצמי ולכן, הסיכוי היחיד שנותר לי הוא להבין קצת יותר לעומק מה בדיוק היא עושה והאם היא צריכה שוליה.

סבג: "לפני שאני מתחילה לטפל בבית מסוים, אני חייבת לבקר בו פעם-פעמיים ולהרגיש את האנרגיות. רק כשיש התחברות לאנשים, הדברים רצים. בדרך כלל מתחילים עם חללים מרכזיים: קומת הכניסה, המטבח, הסלון, שזה החלל הייצוגי, ואז עוברים לחדרים, חדרי השינה, המרתף.

"בוחרים את הסגנון המתאים לבית. יש בתים שבהם אני מקבלת את התחושה שבעלת הבית מאוד רוצה לשנות ויש כאלה שבהם זה רק בקטנות, בנגיעות. בסופו של דבר, הבית מקבל מגע קסם אחר, יש תחושת נינוחות, שילובי צבעים, וזה לא משנה מה אני מביאה לשם.

"זה תהליך מורכב עבור בעלי הבית, כי הם צריכים להבין שהם עושים שינוי. אני מעלה על הכתב את הנקודות הדורשות טיפול, ואז אני מתחילה לרו( עם העבודה: בדים, צבעים, רהיטים, מנורות, כלי הגשה, אקססוריז".

מאיפה את מביאה את כל הפריטים?
"יש את 'טלי'ס', שזה יבוא בלעדי שלי של פריטים מאירופה, ישנם לקוחות שאני נוסעת איתם לחו"ל וישנם כאלה שאני עושה עבורם הזמנות מיוחדות. אני גם לוקחת דברים מספקים בארץ, אני מאלה שמפרגנות".

והלקוחות נותנים לך יד חופשית או שאת צריכה לאשר מראש את מה שנכנס אליהם הביתה?
"בעלי הבית חייבים לאהוב את מה שאני עושה. החיבור בינינו הוא בגדר חובה, אחרת אני לא יכולה לעבוד. כשאנחנו משדרים על אותו גל, אני כבר יודעת מה אנשים אוהבים, מה נוח להם, מה טוב להם. לי זה יותר חשוב מאשר להם, אני לא יכולה שיהיה אצלי משהו שאני לא אוהבת, לא יכולה לחיות עם משהו שאני לא אוהבת. יש גם דברים שהם טרנדים חולפים ועדיין, בן אדם צריך להישאר עם משהו שהוא אוהב".

אני יכולה לקבל את מה שהם מתכוונים לזרוק?
"אני לא ממהרת לזרוק דברים ישנים מהבית. אני מרפדת ספות, צובעת את השידות. אני אוהבת לעשות מהישן וואוו, זה מרתק אותי עוד יותר. תמיד אפשר לקנות, אבל למשהו ישן יש סנטימנטים, ולכן זה מרגש לחדש. אני גם אוהבת להסתובב בשווקים, לגרות את החושים".

לא נגמרים לך הרעיונות?
"אני קמה עם הרעיונות בבוקר. אני צועדת בים בכל בוקר וזה מפרה אותי. נסיעות לחו"ל, מגזינים, ביקורים במסעדות - החיים הם מקור השראה. אני אמנית בנשמה שלי. כמו שצייר יודע מה הוא יצייר, אני מחליטה שככה אני עושה סטיילינג".


הדרך אל העושר
עכשיו אני כבר נחושה מתמיד להגדיר את הלייף סטייל דיזיינר כג'וב החלומות. גם לעשות שופינג וגם לא להיות במינוס, זה בהחלט פלוס אמיתי. כל שנותר לי להבין זה איך מתגלגלים לכזה מקצוע, מה המסלול, מה המתכון (ושוב, האם סבג מחפשת שוליה).

"גדלתי בבית מאוד יפה בסביון, עם הורים בעלי חוש אסתטי מפותח", אומרת סבג. "תמיד עבדתי, מגיל 20, היה לי בית קפה בשם 'קפה טאטו', ולפני כן התעסקתי באופנה. למעשה, תמיד התעסקתי בטעם, אם זה באופנה, באפיית עוגות, בקייטרינג וכדומה.

"תמיד הייתי שם וזה תמיד ריתק אותי. אבל מעבר לכול, זה או שיש לך את זה או שאין לך את זה. אני יודעת לחוש מה הטרנד הבא, מה הכיוון. היתרון שלי הוא שכשאני נכנסת לבית או מקבלת קונספט של אירוע, זה מתחיל לצאת ממני".

טוב, אני פשוט אשאל את זה כבר: את צריכה שוליה במקרה?
"אני עובדת לבד, עם עזרה של הבנות בעסק. אבל כל הקניינות מתבצעת לבד. יש נסיעות שאליהן אני לוקחת את בתי הבכורה, שנותנת לי עוד זווית ראייה. היא יותר תעוזתית ממני. אחרי הכול, העולם שייך לצעירים".

כך תעצבו חלל
הטרנד הכי חם היום: "שילוב בין ישן מאוד למודרני מאוד, שימוש בהרבה עץ והרבה לכה. בבתים הכי יפים יש החיבור הנכון הזה, בין החום לקור, בין השחור, הלבן והצבעוני".

הכי פאסה: "הטרנד האסיאתי - הבודהות, הפסלים".

חובה בכל בית: "פרחים ונרות. בית בלי ריח טוב ופרחים, זה בית בלי נשמה".

מודל סטיילינג בעולם: "Coste Hotel בפריז הוא המודל מבחינתי לאיך בית צריך להיראות מבחינת אווירה וריגוש".

איקאה: "אני בהחלט אקנה שם דברים ספציפיים כמו קולבים, כוסות, מגבות. בשביל בייסיק זה נחמד, רק שצריך למצוא את הזמן והסבלנות".

עשה ואל תעשה בסטיילינג: "לא להיות פזיזים, ללכת עם תחושת הבטן של מה שאוהבים, לתת מקום לאינטואיציה ולא להתפשר. חשוב לזכור שאין חוקים בתחום, ולכל בית יש הצרכים שלו".

הבית שלה: "חם ונעים, בית שחיים בו וכשמגיעים אליו לא רוצים ללכת. אני משנה את הבית המון".

בית בחו"ל שהייתי רוצה לעצב: "הדירה של קארל לאגרפלד".

בית בארץ שהייתי רוצה לעצב: "הדירות שב'פרויקט יו'".

לכתבה המלאה במקור



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה