החיפוש המתמיד אחר מערכות ישיבה מסוגננות ברא במהלך השנים אינספור סוגי מושבים, החל מכיסאות בוריאציות שונות ועד ספות בגדלים משתנים, כורסאות מתכווננות ופינות רביצה אלסטיות. כעת הבית מצטייד במושב ותיק שעבר מתיחת פנים משמעותית, נעקר ממקומו הטבעי וזכה בטאץ' עיצובי עכשווי.
הספסל המודרני, שפלש לא מכבר אל תוככי הבית, מככב בשלל גרסאות מעוצבות במיוחד: ספסלי גבס דקורטיביים, ספסלי אבן מאסיביים, ספסלי עץ בפינת האוכל, ספסלי פלסטיק בחדרי הילדים, ספסלי מזנון להעמדת הטלוויזיה, ספסלים שנפתחים ומהווים פתרון אחסון ואפילו ספסלי נדנדה לישיבה מענגת במרפסת. תולדה אצילית של הספסל הוא השזלונג, יציר כלאיים מעניין בין כורסה למיטה שמופיע במגוון עיצובים עם הופעה מלכותית ומציע חוויית ישיבה מפנקת.
רומנטיקה או ציפייה?
ספסלים מעלים בתודעה אסוציאציות חזקות של נוסטלגיה, רומנטיקה ופנאי, דוגמת ספסלים בפארק עם זוגות אוהבים או ספסלי גינה השקועים בפינות אינטימיות. אך לספסל גם אסוציאציות פחות זוהרות של מושגי המתנה, ציפייה וביטול זמן: ספסלי נאשמים בבית משפט, ספסלים המשמשים מיטה להומלסים וספסלי האופוזיציה בבתי הנבחרים.
ספסל הוא רהיט רבגוני וגמיש לפרשנויות עיצוביות. שורשיו נעוצים בתקופה הביזנטית, אז נהגו להתקין ספסלים במרכזים שיועדו לציבור הרחב. גם בבתי הכנסת העתיקים והעכשוויים ניתן לראות ספסלים, וכך גם בבתי ספר באירופה ובתחנות אוטובוס שטרם שודרגו בסט כיסאות. הספסלים נתפסים כפריט מינימליסטי, סגפני, חשוף, בסיסי, אולם סטריאוטיפים אלה משתנים ככל שמוענקת לספסלים התייחסות עיצובית מעמיקה.
סטודנטים שנה ג' במחלקה לעיצוב פנים - מבנה וסביבה ב"שנקר", בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב, עיצבו לא מזמן ספסלים מיוחדים למרכז הרפואי "אסף הרופא" ול"מוזיאון ארץ ישראל" ברמת אביב במסגרת קורס "עיצוב ממשק ארגונומי" בהנחיית האדריכל יואב ליברמן. הספסלים שעוצבו ונבנו ניסו לשבור את השגרתיות שבחזות הספסל הסטנדרטי ולהיות פיסוליים ושימושיים בעת ובעונה אחת, כאלו שיבלטו בסביבתם החדשה ויהוו אטרקציה למבקרים ולשוהים במקום. הסטודנטים עשו שימוש בחומרים שונים כמו עץ, פלסטיק, בד, מתכת וחומרים ממוחזרים. בין הספסלים השונים שעוצבו למרכז הרפואי "אסף הרופא" ניתן למצוא ספסל בצורת דיסקת הצינורות (אורית חדד), ספסל בהשראת הצלב האדום (מיה ברנר), ספסל אגוז אפריקאי (רחלי אביבי) ועוד ספסלים בעלי חזות מפתיעה.
ספסלים בבית
לדברי אוה סמואלוב, מעצבת הבית של "דיזיין סנטר", הספסל בבית משרת שני צרכים שמשתלבים יחד בהרמוניה דו קיומית. "הספסלים מהווים ארגז אחסון כלשהו, בין אם מדובר באחסון לחדר הילדים ובין אם מדובר באחסון בחדר האמבטיה או העבודה. הוא מציע מקום לאחסון חפצים, יחד עם היותו מקום ישיבה לכל דבר ורהיט בחדר. מעבר לשימוש הפונקציונלי, הספסל משרת גם צורך עיצובי כאשר הוא "שובר" צורת ישיבה שגרתית.
לדוגמה, בחדר הילדים הוא עשיר יותר במראהו מכיסא רגיל ויכול גם להוות מושב זוגי או אף יותר. בחדר האמבטיה הוא יכול להעניק צבע וגיוון מבחינת החומרים, דוגמת ספסל עץ בחדר בעל מראה מטאלי המשלב נוחות מרבית. הספסל משדר מראה קליל, צעיר ושובבי, במיוחד בעיצוב המודרני המתאפיין בשימוש בחומרי עץ ובמבחר צבעים צבעוניים".
להבדיל מספסלי חוץ שלא תמיד נוחים לישיבה, הספסלים העדכניים המיועדים מלכתחילה לשימוש ביתי, לוקחים בחשבון את חשיבותה של נוחות המשתמש, ולכן מגיעים לרוב מרופדים בקטיפה או עור ורחבים מספיק להכיל מספר יושבים ואף מאפשרים השתרעות מענגת. הספסלים הביתיים מגיעים במגוון דגמים נטולי משענת שניתן להצמיד לקיר או בעלי משענת בגבהים שונים שמאפשרים הישענות נוחה לאחור.
ניתן לראות כיום ספסלי רצפה נמוכים, ספסלים על גבי קונסטרוקציה מעניינת ואף ספסלים הנעים על גלגלים ומאפשרים הזזתם ממקום למקום. החומרים הנפוצים בזירת הספסלים עשויים עץ ובעלי מראה כפרי רומנטי שניתן לצבוע במגוון צבעים כדי להוסיף נגיעה צבעונית לחלל. ספסלי העץ מגיעים כמקשה אחת אחידה או בעלי מושב אליו מתחברים פסי עץ. ספסלי מתכת ידועים בידיות ובמשענות מפורזלות בסגנונות מעניינים ומומלץ להניח עליהם כריות ישיבה או לרפדם היטב כדי להנעים את אופן הישיבה, וספסלי הגבס הם בעלי מראה פיסולי וניתן להפכם גם לסטנד אחסון.
הספסלים מעניקים תחושת אורך בסביבת המגורים וניתן לפזר אותם ברחבי הבית כפינות אתנחתא, למקם ספסל במבואת הבית עליו ניתן להניח חפצים או להשתמש בספסל בתוך חדר השינה, כשהוא צמוד למיטה ומהווה אלמנט עיצובי מעניין.
שזלונגים
בהשאלת תכונות מעולם הספסלים נוצר השזלונג, פריט נחשק בעל סקס אפיל בולט המציע ישיבה מתרפקת. האדריכל צביקה דונסקי מ"דונסקי אדריכלים ומעצבים בע"מ", מסביר כי "מקור המילה שז-לונג הנו בשפה הצרפתית, ומשמעותו היא כיסא ארוך (chaise longue). בארצות הברית, שם השזלונג פופולרי מאוד, השתרשה טעות לשונית ונהוג לומר שז-לאונג'. "המשמעות החדשה מתאימה כל כך לרהיט אותו היא מתארת: כיסא לטרקלין/התבטלות, ואף אחד כבר אינו מנסה להחזיר את השם להגייתו המקורית".
לדברי יהושוע קסטיאל, המלכה קליאופטרה ישבה על סוג של שזלונג לבדה וכבר אז הבינה את הכיף שבישיבת השכיבה, עם הרגליים למעלה. "בימינו הישיבה הזו היא מקום מפגש נונשלנטי, בלתי מחייב המאפשר לחלוץ נעליים, להיכנס לאווירה פחות מתוחה וליהנות מאירוח מפנק". ה"שזלונג" מתחיל פחות או יותר בתקופה של קליאופטרה בגרסאות אחרות, ואפילו בתקופת הבארוק הוויקטוריאנית, היו הכורסאות באזור הספרייה או ליד החלון מעוטרות בזהב ופיתוחים רבים ומרופדים בבדי קטיפה עשירים".
גל יערי מייסדת WIND AND WATER"", מספרת כי השזלונג היה נפוץ מאוד בתקופת הרנסנס בכל בתי האצולה והמלוכה של אירופה. "השזלונג החל את דרכו על פי היסטוריונים של רהיטים בימי יוון העתיקה והאימפריה הרומית ויש הטוענים שאף קודם לכן, בימי המלכה קליאופטרה. פריחתו הגדולה ביותר של השזלונג הגיעה בימי שלטונו של המלך הצרפתי לואי ה-14, כאשר השזלונגים המפוארים והמעוטרים כוסו בכריות ובדים יוקרתיים, מוטיב הנמשך עד ימינו".
כיום חוזר השזלונג כפריט ריהוט פופולרי, המגיע במגוון עצום של עיצובים, גדלים ומחירים. מינה חיימוביץ, בעלת "מינה - בית של עיצוב", אומרת שבניגוד למה שנהוג לחשוב, השזלונג יכול להוות פתרון אידיאלי דווקא לדירות וחללים קטנים ולא רק לבתים פרטיים ודירות גדולות. "בדירות סטודיו רבות בניו יורק למשל, נהוג לשים כיום שזלונג כספת אירוח עם כריות במהלך היום. כשיורד הלילה מוצאות הכריות את מקומן מתחת לשזלונג, והוא הופך למיטת שינה לכל דבר. בזכות מראהו הייחודי והלא סימטרי מהווה השזלונג בדרך כלל את נקודת המרכז העיצובית של החדר בו הוא ממוקם".
לפי משה קוסטליץ, מנכ"ל "נטוצי", בתחום הריהוט המשלים, תפסו השזלונגים תאוצה וניתן למצוא אותם במספר רחב של עיצובים, החל מהגרסה המזרח תיכונית המציגה שזלונג רחב בריפוד כותנה ובמילוי רך במיוחד, כשהמשענת עשויה מכרית גליל למראה נינוח ואותנטי. שזלונגים נוספים מגיעים בעיצוב יותר קלאסי, בריפודי עור בורדו ועיבוד טבעי ורגלי עץ".
קסטיאל מוסיף שהשזלונגים מופיעים במגוון סגנונות בעל מראה עתיק קלאסי או מודרני, מגיעים ללא משענות ובקווים מינימליסטיים. "האבולוציה שהתרחשה גרמה להפיכת הכורסה הקלאסית שיש לה הדום, ל"שזלונג" שהוא ספה-כורסה. כיום השזלונג הנו כורסה בעלת מידות רוחב ועומק שיתאימו ליותר מאדם אחד. השזלונג שנוצר הוא בעל עומק של 1.5-1.2 מטר ורוחבו כגודל כורסה וחצי או אפילו ספה".
לדברי תומר מאייר, מעצב ובעלים של "מאייר'ס", את השזלונג ניתן להשיג כיחידה נפרדת או כחיבור למערכת ישיבה. המיקום של השזלונג במערכות ישיבה אינו קבוע וניתן לשינוי ושינוע כמו תוספת הדום, מה שיוצר פונקציונליות ונוחות מרבית לחיי יום יום גמישים יותר. "לעתים ניתן להתרשם מקומפוזיציות אשר נבנו סביב השזלונג בריהוט החלל, והוא מקבל במה מרכזית וראשונית בתכנון הישיבה בחלל החדר, כאשר כל תשומת הלב מופנית אליו".
קסטיאל מסביר שהשזלונג מייצר אווירה רומנטית וממליץ למקם אותו בתוך הבית, ליד הספרייה או האח, או בחוץ - ליד הבריכה. זה הזמן להשתרע ולהתענג.
